"ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה" (ישעיה יב,ג)במשך כל השנה היו מנסכים בבית המקדש יין על גבי המזבח בעת הקרבת הקורבנות. בחג הסוכות היה נוסף לניסוך היין גם ניסוך מים על גבי המזבח (מים מנקבת השילוח).
ניסוך מים זה היה מלווה בשירה וריקודים ובשמחה גדולה ונקרא "שמחת בית השואבה". במשך שבוע החג היו חוגגים ורוקדים כל היום וכל הלילה, ועל כך נאמר בגמרא:
"מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו" (סוכה נא,ב).
ניסוך מים זה היה מלווה בשירה וריקודים ובשמחה גדולה ונקרא "שמחת בית השואבה". במשך שבוע החג היו חוגגים ורוקדים כל היום וכל הלילה, ועל כך נאמר בגמרא:
"מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו" (סוכה נא,ב).
עניינה של שמחה הוא – השתחררות ממגבלות.
לכן אדם השרוי בשמחה אמיתית עושה דברים שהם למעלה ממדידת והגבלת שכלו.
מוסבר על כן, שכדי שתהיה עבודת ה' בשמחה צריך להיות מקורה בקבלת עול, שכן כאשר העבודה נובעת מהבנתו והשגתו של האדם, הריהי עניין מוגבל, ואין אפשרות שתיווצר על ידה שמחה אמיתית, בלתי מוגבלת. דווקא בעבודה של קבלת עול (קיום המצוות) – מבטל האדם את עצמו ובכך מתחבר אל הקב"ה הבלתי מוגבל, והדבר משפיע עליו שיצא מהגבלותיו, וכמאמר חז"ל:
"שמחה פורצת גדר".
שנזכה לנצל את ימי החג ולשאוב שמחה לכל השנה ובזכות זה נצא למרחבי הגאולה האמיתית והשלימה!
חג שמח…
לזכות רוזה בת מאשה
