תניא פרק א

וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה עֲוֹנוֹת נִקְרָא רָשָׁע גָּמוּר, [וְאִם אַחַר כָּךְ עָשָׂה תְּשׁוּבָה נִקְרָא צַדִּיק גָּמוּר]. וַאֲפִלּוּ הָעוֹבֵר עַל אִסּוּר קַל שֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים מִקְּרֵי רָשָׁע, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק ב דִּיבָמוֹת⁸ וּבְפֶרֶק קַמָּא דְּנִדָּה⁹; וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת וְאֵינוֹ מוֹחֶה נִקְרָא רָשָׁע [בְּפֶרֶק ו דִּשְׁבוּעוֹת¹⁰]. וְכָל שֶׁכֵּן וְקַל וָחֹמֶר בִּמְבַטֵּל אֵיזוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְקַיְּמָהּ, כְּמוֹ כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק, שֶׁעָלָיו דָּרְשׁוּ רַזַ"ל¹¹: "כִּי דְּבַר ה' בָּזָה וגו' הִכָּרֵת תִּכָּרֵת" וגו'¹², וּפְשִׁיטָא דְּמִקְּרֵי רָשָׁע טְפֵי מֵעוֹבֵר אִסּוּר דְּרַבָּנָן. וְאִם כֵּן, עַל כָּרְחִין הַבֵּינוֹנִי אֵין בּוֹ אֲפִלּוּ עֲוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, וּמִשּׁוּם הָכִי טָעָה רַבָּה בְּעַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁהוּא בֵּינוֹנִי.

הגהה: (וּמַה שֶּׁכָּתַב בַּזֹּהַר חֵלֶק ג' דַּף רל"א, כָּל שֶׁמְּמֻעָטִין עֲוֹנוֹתָיו וכו', הִיא שְׁאֵלַת רַב הַמְנוּנָא לְאֵלִיָּהוּ; אֲבָל לְפִי תְּשׁוּבַת אֵלִיָּהוּ שָׁם, פֵּרוּשׁ צַדִּיק וְרַע לוֹ הוּא כְּמָה שֶׁבֵּאֵר בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא פָּרָשָׁה מִשְׁפָּטִים דִּלְעֵיל, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.