נרות שעווה דולקות

בנוסח "הנרות הללו" אומרים אנו: "ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד".

ויש לדייק, לכאורה, דמלשון הנוסח משמע שיש בראיית הנרות איזה שימוש. כי, באם אין ב"לראותן" שום שימוש, לא הוא לי' להביאה כאן כל עיקר. דהרי רק "להשתמש בהם" "אין לנו רשות", ומדוע נחשוב שאסור לראותן? אלא, מכאן, שיש ב"לראותן" איזה שימוש, ורק ששימוש זה מותר הוא.

ולכאורה איזה "שימוש" ותועלת יכול האדם לקבל מראיית הנרות?

אלא, לימדונו רבותינו (ספר השיחות תש"ו עמ' 22): "מען דארף זיך צוהערן וואס די ליכטלאך — נרות חנוכה — דערציילן" [צריך להקשיב למה שהנרות 'מספרים']. והיינו, שיש להתבונן בתוכן ענין נרות חנוכה, וללמוד מזה הוראות בעבודת האדם. ו"ראי'" כזו, וודאי יש בה "שימוש" ותועלת לאדם.

אלא ששימוש זה אינו מביא תועלת לגוף האדם ולצרכיו הגשמיים, כי אם תועלת ושימוש רוחני לנשמת האדם.

וזהו "אין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד", כי שימוש לשם תועלת הגוף אסורה היא, אך לתועלת הנשמה וכדי ללמוד מזה לעבודת האדם, ודאי מותרת היא.

(ע"פ שיחות קודש תשל"ה ח"א עמ' 295 ואילך)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

"שימוש" רוחני בנרות החנוכה

עוד פוסטים דומים

שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
ב ניסן פרשת הנשיאים והילולת צדיקים

ב ניסן

פרשת קרבנות הנשיאים ב' ניסן והילולא דצדיקיא ב ניסן בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר: הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: