הקב"ה עומד על פרשת דרכים של האדם ומכריז "מקלט, מקלט!"
בפרשתנו שופטים מובא ענין ערי מקלט, ומצווה הכתוב "תכין לך הדרך" (יט, ג), ולמדו מזה בגמרא ש"דרך ערי מקלט שלשים ושתיים אמות" (ב"ב ק, ב) בכדי שתהיה רחבה ונוחה, ויתר על זה אמרו ש"מקלט היה כתוב על פרשת דרכים כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם" (מכות י, ב).
ויש לבאר דברים אלו בעבודת האדם לקונו:
אמרו חז"ל "דברי תורה קולטין" (מכות י, א), ולגבי "עיר מקלט" זו, הנה הדרך המובילה אל המקלט ד"דברי תורה" היא דרך נוחה ורחבה, וכשעומד האדם בפני ניסיון האם לבחור בטוב או ברע, הנה עומד הקב"ה ב"פרשת דרכים" זו ומכריז "מקלט מקלט", שמסייע לאדם ומורה לו הדרך הנכונה והישרה אשר ילך בה. וכמו שכתוב "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע", דכאשר אדם עומד בפרשת דרכים וביכולתו לבחור לילך בדרך הישרה או לסטות ממנה ח"ו, הקב"ה עומד ומסייעו ואומר לו "ובחרת בחיים".
וזהו אשר מקיים השי"ת בעצמו "תכין לך הדרך", שעומד ב"פרשת דרכים", ומכריז "מקלט מקלט" – שמכווין את האדם לדרך הטובה, ומסייעו לילך בה ולבחור בחיים.
והדרך בה יזכה האדם לקבל הכוונתו של הקב"ה שיטהו לדרך הטובה, הנה מידתו של הקב"ה מידה כנגד מידה, שצריך האדם להתנהג גם כן באופן זה, לילך על "פרשת דרכים", ולכוון העוברים שם לדרך הטובה.
צריך האדם לילך אצל מקום שם ישנם מבני ישראל שאינם יודעים הדרך אשר ילכו בה, ולזעוק להם: מקלט, מקלט, לכו בדרך המוביל ל"דברי תורה" שהם "מקלט" מפני השטן ש"יורד ומסטין ועולה ומקטרג" (ב"ב טז, א ובע"י שם), זו היא הדרך הישרה, ואל תלכו ח"ו לדרך השנית המביאה את האדם לשאול ואבדון!
ואף שיש והאדם עומד ומכריז "מקלט מקלט", ומורה אל דרך הטובה, ואינו יודע האם יקשיב לו העובר דרכים, ויתירה מזו שיתכן שאינו משים ליבו להכרזתו כלל, הנה זהו ההוראה מענין ה"שלט", שכמו שעמידת ה"שלט" אינה תלויה בכך שיאזינו לו ויקיימו הכתוב בו, כך גם הוא יש לו להכריז "מקלט מקלט" ולעשות התלוי בו לכוון ישראל לדרך המובילה ל"דברי תורה", שקולטין אותם מהשטן ויצר הרע – אף אם אינו יודע אם מקשיבים אליו.
ובשכר זה, עומד הקב"ה על "פרשת דרכים" של האדם עצמו, דכשעומד הוא בפני ניסיון אם לבחור בטוב או ברע, הרי הקב"ה מסייעו ומורה לו הדרך אל ה"מקלט", לבחור בדרך הישרה.
(ע"פ לקוטי שיחות ח"ב ע' 363 ואילך; שם ע' 623 ואילך)
לעילוי נשמת
מרת פייגא בת ר' שמואל ע"ה
סלאוף
תנצב"ה
