רעיונות והגיגים לשולחן שבת פרשת בשלח 2017 – ט"ו בשבט

רעיונות והגיגים לשולחן שבת פרשת בשלח 2017 – ט"ו בשבט

ממתק לשבת פרשת בשלח תשע"ז

קבוצת סטודנטים נכנסו פעם לשיחה אישית עם הרבי מליבאוויטש. לקראת סוף הפגישה, שאל אחד הסטודנטים "שמעתי שאומרים שהרבי מסוגל לעשות ניסים, האם זה נכון?"
ענה לו הרבי "היכולת לעשות ניסים אינה מוגבלת רק לאדם כזה או אחר, כל אחד מאיתנו יכול לחולל נסים, בכל אחד מאיתנו יש נפש אלוקית ולכן ביכולתנו להתגבר על מגבלותינו הטבעיות- גדולות ומאיימות ככל שיהיו. כדי להמחיש זאת", אמר הרבי בחיוך, "אעשה עכשיו נס. כל אחד מכם יחליט עכשיו להשתפר בתחום אחד שהוא מרגיש שעליו לשפר, תחום שעד היום הוא הרגיש שההתקדמות בו היא מעבר ליכולותיו, ותראו שתצליחו כל אחד במשימה שלו. כך תראו שלנשמה יש את הכוח להתגבר מעל המציאות הטבעית וזה נס…"

*

בפרשת השבוע נקרא על קריעת ים סוף, במדרש מסופר שכשעם ישראל הגיעו אל הים בצאתם ממצרים החלה דילמה קשה: המצרים רודפים אחריהם, והים לפניהם, מה עושים? נחלקו עם ישראל לארבעה קבוצות, קבוצה אחת אומרת "ניפול אל הים, עדיף מאשר לחזור לעבדות הקשה". קבוצה שנייה אומרת "בואו נתקפל ונחזור למצרים", קבוצה שלישית אומרת "בואו נלחם!" וקבוצה רביעית אומרת "נתפלל". משה רבנו אומר להם בפסוק אחד: אף אחד מכם לא צודק. לקבוצה הראשונה "התייצבו וראו את ישועת ה'", לקבוצה השנייה "אשר ראיתם את מצריים עד היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם", לשלישית "ה' יילחם לכם" ולרביעית "ואתם תחרישון". משה מתכוון באמירתו לעם ישראל, כשיש לכם צו אלוקי להגיע להר סיני אין שום סיבה ליפול ברוחכם ובטח שאין מקום לחזור למצריים, אבל זה גם לא הזמן להלחם, ואפילו לא המקום להתפלל, אלא "דבר אל בני ישראל וייסעו". קיבלתם פקודה למסע, שום דבר לא צריך לעצור אתכם, תמשיכו במסע ותראו שהמכשולים ייעלמו.

*

לכל אחד מאיתנו יש את יציאת מצריים האישית שלנו, וגם במסע האישי הזה אנחנו עומדים בדילמה בין הים למצריים, עם כל מיני קשיים והפרעות שמונעים מאיתנו את ההתקדמות הרוחנית. איך מתמודדים? ישנם כאלו שאומרים "ניפול אל הים" מכיוון שהעולם הזה הוא עולם קשה שמפריע בעבודת השם, אכנס לתוך הים של המצוות ואתנתק מהעולם. אחרים אומרים, נחזור למצריים, נעבוד את השם בצורה של מצריים בהרגשה של עבדות ושל חוסר ברירה, יש שלוקחים את העבודה בצורה של מלחמה ומנסים כל הזמן לגרש את החושך במקלות במקום להדליק אור, ויש שיושבים בחוסר מעש ואומרים נתפלל וה' יעשה את העבודה. לכל אלו מזכיר משה רבנו: "יש לך תפקיד אלוקי שנועד עבורך, פשוט תצעד בדרך ותראה שהים יבקע. כל הקשיים שיש לך בדרך ייעלמו, רק תהיה דבק במטרה ותזכור שאתה צועד להר סיני האישי שלך".

*

יהי רצון שנשתמש בכוחות העל טבעיים שלנו ונחולל נסים באמצעות ההחלטה להשתפר בתחום אחד שנראה למעלה מיכולותינו. כך נקרע את הים בדרכנו לגאולה אישית, שתזרז ותמהר את הגאולה של כל עם ישראל בקרוב ממש.

 

 

בט"ו בשבט נהוג לאכול משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל.
על משקל "האדם עץ השדה" גם שבעת המינים רומזים לעם ישראל. הבה 'נטעם':

ארץ חטה ושעורה – המילה א רץ רומזת ל רצון של הנשמה ותשוקתה לאלוקים.

במקור החיטה היא מאכל אדם והשעורה מאכל בהמה. על רצון הנשמה לחלחל גם לצד הבהמי והחומרי שבנו ולזככו.

גפן – ויין ישמח לבב אנוש, עשייה מתוך שמחה.

תאנה – הלבוש הראשון בהיסטוריה היה מעלי תאנה. רצון הנשמה מוחצן ב'לבושי הנפש', המחשבות הדיבורים והמעשים שלנו.

רימון – כל גרעין ופרט בחיינו מתאים לכוונה הכללית והיעוד שלנו בעולם.

ארץ זית שמן ודבש – גם בעת הגלות המרה כזית יש לעמול ולהתייגע עד שיצמח, כתמר המתוק הצומח לאחר זמן רב. אך מעז יצא מתוק, בגאולה השלימה בה נשיר שיר חדש.

מסרון השבוע – פרשת בשלח
מתנה ושמה שבת

מידי שבת הייתי עובר שם ורואה את החנות פתוחה. יום שישי אחד, בבוקר, נכנסתי לדבר עם הבעלים. הוא לא היה שם, ואמרו לי שכבר הרבה ניסו להשפיע עליו, אך בשבילו זו פרנסה.

הרבי לימד אותנו שלא להתייאש מיהודי. התקשרתי אליו וכך נשמעה השיחה:
"מדבר חיים מחב"ד. רציתי לדבר איתך מלב אל לב, כמו אח לאח. שנינו בנים של אברהם, יצחק ויעקב. אבותינו בכל הדורות מסרו את נפשם למען השבת"…

חשבתי שהוא ינתק את הטלפון. לא הייתה לנו שום היכרות והוא לא חייב לי כלום.
אך הוא הפתיע אותי: "גם אני רוצה לשמור שבת".
נו…
"אבל אני לא יכול. זו הפרנסה שלי".

לכאורה הטענה חזקה. עם כל הכבוד לתורה, צריך לשרוד בחיים. אבל בפרשת השבוע נאמר "ראו כי נתן ה' לכם את השבת", השבת היא מתנה ולא עול. עליה נאמר "היא מקור הברכה". השבת לא פוגעת בפרנסה, אלא להיפך, מקור הפרנסה. כשירד 'מן' במדבר, ביום שישי קיבלו כפול, גם עבור השבת. כשהיו אנשים שניסו בכל זאת ללקט 'מן' בשבת, הם לא מצאו.
סיפר לי ידיד שהיה נוהג במונית בשבת ומרוויח הרבה כסף. לפתע גילה כי הכסף של שבת בורח מבין האצבעות, אין בו ברכה. למרות שהוא לא שומר שבת עד היום, החליט מעצמו להפסיק לעבוד בשבת.

בחזרה לטלפון. ניסיתי לדבר על ליבו, אך הגיב שאין סיכוי. סיימנו כידידים.

למחרת, בשבת, עברתי כהרגלי במקום. לתדהמתי החנות הייתה סגורה!

פרשת בשלח (להתמודד עם קרובים ורחוקים)

לאחר שעברו בני-ישראל בתוך הים ביבשה, שרו שירה לה'. בתוך השירה מופיעים הפסוקים: "אז נבהלו אלופי אדום, אלי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען". ומיד אחר-כך: "תיפול עליהם אימתה ופחד".

לכאורה נראה שהפסוק "תיפול עליהם אימתה ופחד" מתאר את תחושת האימה והפחד שנפלה על האומות בשעת קריעת ים-סוף, אולם כשאנו מתבוננים בסדר הפסוקים, אי-אפשר לפרש כך.

כשהשירה מתארת את הפחד שנפל על האומות בשעת קריעת ים-סוף, היא נוקטת לשון עבר ("חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום"), ואילו כאן היא משתמשת בלשון עתיד ("תיפול עליהם אימתה ופחד"). מכאן שהכוונה כאן היא לאימה ופחד שייפלו על האומות בעתיד ולא לפחד שנפל עליהן בזמן קריעת ים-סוף.

אכן, בפסוק זה התפללו
בני-ישראל, שהפחד שהפיל הקב"ה על האומות בקריעת ים-סוף, יתקיים גם בעתיד, עד שבני-ישראל יעברו את הירדן וייכנסו לארץ-ישראל.

דבר זה מסביר את לשון רש"י בפירושו: "אימתה – על הרחוקים, ופחד – על הקרובים". בראש ובראשונה מבקשים בני-ישראל שייפול פחד "על הרחוקים", אלה אדום ומואב, ולאחר מכן "על הקרובים", יושבי כנען, שעמם יצטרכו להילחם כדי לכבוש את הארץ.

סדר זה מתקיים גם במלחמת היצר התמידית שבנפש האדם. בכלל, מלחמות ישראל עם האומות רומזות למלחמת היצר, וכשם שהמלחמה עם האומות מתחלקת ל'רחוקים' ול'קרובים', כך מתקיימת חלוקה זו גם בנפש האדם, במלחמה הקבועה מול יצר הרע.

ה'רחוקים' – אלה יצרים ותאוות שיהודי, מעצם טבעו, רחוק מהם. רק אם שקע בריבוי תאוות קלות יותר, הוא עלול ליפול ברשתם ולהיגרר אחריהם.

'קרובים' – אלה המידות הרעות והתאוות המצויות, שיש אפשרות קרובה יותר שהאדם ייכשל בהן. עיקר מלחמת היצר היא אפוא להתגבר על ה'קרובים'.

כדי להצליח במלחמה זו זקוקים לסיוע מלמעלה, כפי שנאמר "אלמלא הקב"ה עוזרו – אין יכול לו" (ליצר-הרע). וזה מה שנאמר "תיפול עליהם אימתה ופחד" – הקב"ה מפיל אימה ופחד על יצר הרע, שלא יוכל להתגבר ולשלוט על היהודי.

הסדר בזה הוא, שבתחילה נופלת אימה 'על הרחוקים': בראש ובראשונה עוזר הקב"ה לאדם שלא ייגרר אחרי התאוות הרחוקות ממנו. לאחר מכן הוא עוזר לו עוד יותר, 'על הקרובים' – נופל פחד על יצר הרע, שלא יוכל להתגבר על האדם גם בתאוות הקרובות אליו, ועד שהקב"ה נותן לאדם כוח לכבוש לגמרי את יצרו הרע, ועוד יותר – להפכו לטוב, כמאמר חז"ל: "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך – בשני יצריך", שגם יצר הרע יגיע לידי אהבת ה'.

(על-פי לקוטי שיחות כרך לו, עמ' 65)

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

כתיבת תגובה

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.