ביחידות ה"צמח צדק" אצל רבינו הזקן יום ב פרשת תצא בשישי באלול תקס"ד סיפר לו רבינו: שבת פרשת תבוא תקכ"ח אמר מורי ורבי (הרב המגיד ממעזריטש) – תורה, והתחלתה:
ושבת עד הוי' אלוקיך, וביאר כי עבודת התשובה צריכה להיות עד אשר 'הוי", שהוא למעלה מהעולמות, יהיה 'אלוקיך', אלוקים בגמטריא הטבע, בראשית ברא אלקים.
כל החבריא קדישא היו בהתעוררות גדולה מתורה ההיא. הרב הצדיק ר' משולם זוסיא מאניפולי אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת תשובה כזו, ועל כן יחלק את התשובה לחלקים, כי תשובה – ראשי תיבות [של חמישה פסוקים]:
ת, תמים תהיה עם הוי' אלוקיך.
ש, שויתי הוי' לנגדי תמיד.
ו, ואהבת לרעך כמוך.
ב, בכל דרכיך דעהו.
ה, הצנע לכת עם ה' אלוקיך.
כשסיפר לי אאמו"ר [הרש"ב] את הנ"ל, סיים: תיבת תשובה צרופה מחמש אותיות, אשר כל אות הוא דרך ואופן בעבודת התשובה, – וביאר באריכות חמשה האופנים – וכולם באים מכוח אל הפועל ע"י עבודת התפילה.
