שהתורה תתאמת אצל האדם כדבר שרואה בעיניו
בתחילת פרשתנו כתוב ראה "ראה אנכי נותן לפניכם היום". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו:
נאמר בגמרא (ר"ה כו, א) "אין עד נעשה דיין", ש"כיון דחזיוהו כו' לא מצו חזי ליה זכותא" [מכיון שראו את הענין אין הם יכולים למצוא לו זכות]. מה שאין כן כאשר הדיינים שומעים את הדבר מעדים נאמנים ‑ אף שברור להם שהעדים אומרים אמת ‑ חזו ליה זכותא.
ונמצא שבאמצעות הראיה הדבר הנראה מתאמת אצל האדם לגמרי, עד שאי אפשר שיופרך אצלו הדבר, מאחר שהוא עצמו ראה את זה. מה שאין כן בשמיעה, אפילו כאשר שומע את הדבר ממקור נאמן ומוסמך ביותר, יכולים להתעורר בלבו ספיקות באמיתות הדבר, ואין זה מוחלט אצלו כבראיה.
וזהו "ראה אנכי נותן לפניכם היום":
לימוד התורה וקיום המצוות "אשר אני נותן לפניכם היום" צריכים להיות אצל האדם באופן של "ראה". שלא יהיו רק כדבר ששמע או מאמין שכך הוא, אלא התורה ומצוות צריכים להתאמת ולהתאחד בו כדבר שרואה ממש, שבטוח לגמרי באמיתיות הדבר, ולא שייך שיהיו בזה שינויים.
(ע"פ ספר השיחות תש"נ ח"ב עמ' 633)
לזכות
הילד אליעזר ליפמאן שי'
בן הרה"ת שלום וזוגתו מרת שרה שיחיו
רובאשקין
לרגל הולדתו בשעומ"צ
יום כ"א סיון ה'תשע"ה
