קיצור הלכות חנוכה
אין מתענין בימי חנוכה
חנוכה מותר בעשיית מלאכה. אך הנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה כל זמן שהנרות שבבית דולקות ואין להקל להם. והטעם שהנשים מחמירות יותר, מפני שהגזרה היתה קשה על בנות ישראל שגזרו בתולה הנישאת תבעל להגמון תחלה. ועוד מפני שהנס נעשה ע"י אשה, בת יוחנן כהן גדול היתה יפת תואר מאד, ובקשה המלך הצורר שתשכב עמו ואמרה לו שתמלא בקשתו, והאכילתו תבשילי גבינה כדי שיצמא וישתה יין וישתכר ויישן ויירדם. וכן היה וחתכה את ראשו והביאתו לירושלים, וכראות שר צבאם כי אבד מלכם, וינוסו. ולכן קצת נוהגין לאכול מאכלי חלב בחנוכה, זכר לנס שנעשה ע"י חלב כל השמנים כשרים לנר חנוכה. ומ"מ מצוה מן המובחר ליקח שמן זית דומיא דנס שבמקדש שהיה בשמן –
מנהג פשוט במדינותינו כמהדרין מן המהדרין שמדליקין כל אחד ואחד מבני הבית בלילה הראשון נר אחד –
מצות נר חנוכה להדליק בפתח הסמוך לרשות הרבים משום פרסומי ניסא -:
מצווה להניחם למעלה מג' טפחים מן הקרקע, ולמטה מעשרים טפחים:
הנרות יהיו בשורה אחת בשוה, לא אחד גבוה ואחד נמוך. ויהיה הפסק בין נר לנר שלא יתקרב הלהב של זה לזה ויהיה כמו מדורה
זמן הדלקתן מיד בצאת הכובבים ולא יאחר. ואסור לעשות שום דבר קודם ההדלקה אפילו ללמוד, רק אם לא התפלל מעריב יתפלל תחלה ואח"כ ידליק. וקודם שידליק יקבץ כל בני ביתו לפרסומי מילתא. וצריך לתת שמן שידלקו לכל הפחות חצי שעה. ובדיעבד אם לא הדליק מיד, יכול להדליק בברכה כל זמן שבני ביתו נעורים. אבל לאחר שבני ביתו ישנים תו ליכא פרסומי ניסא, וידליק בלא ברכה. אם לא יהיה לו פנאי להדליק בלילה, יכול להקדים את עצמו ולהדליק מפלג המנחה ולמעלה, דהיינו שעה ורביעית קודם צאת הכוכבים (והיינו שעה זמנית ולפי ערך היום (ע"ל ס' ס"ט ס"ב). ובימי החנוכה שהימים קצרים, אם היום ארוך רק י' שעות על האוהר [שעון] אזי פלג המנחה הוי שעה אחת ושני מינוטין [רגעים] וחצי), ובלבד שיתן שמן כדי שיהיו דולקות עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. ואם אינן דולקות כך לא קיים המצוה.:
סדר הדלקתן כפי מנהגנו: בלילה הראשון מדליק הנר שכנגד ימינו, ובלילה השני מוסיף עליו נר כנגד שמאלו, וכן בכל לילה מוסיף כנגד שמאלו. וזה שהוא מוסיף, מדליק בראשונה ופונה והולך לימינו.:
בליל ראשון מברך המדליק קודם ההדלקה שלש ברכות: להדליק, שעשה נסים, שהחיינו. ובשאר הלילות אינו מברך שהחיינו. לאחר שבירך הברכות מדליק נר אחד, ובעוד שמדליק האחרות אומר הנרות הללו וכו'.
כל זמן מצותן דהיינו חצי שעה אסור ליהנות מאורן, ולכן נוהגין להניח אצלן את השמש שהדליקן בו
נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס (ע"ל סעיף ג'). ויכולה אשה להדליק בעד כל בני ביתה. וקטן שהגיע לחנוך ג"כ חייב. סומא אם יכול להשתתף עם אחד בפרוטה, מוטב, ואם יש לו אשה, היא מדלקת בשבילו, ואם אין לו אשה ויש לו דירה מיוחדת שאין לו במי להשתתף, מדליק ע"י סיוע אחר. –
בערב שבת מדליקין תחלה נר חנוכה ואח"כ נר שבת, ובלבד שיהא לאחר פלג המנחה:
במוצאי שבת מבדילין ואח"כ מדליקין נר חנוכה. ובבית הכנסת מדליקין קודם ויתן לך.
מי שהוא אינו בביתו אלא במקום אחר, אם ידוע שאשתו מדלקת בביתו, ידליק הוא במקום שהוא בלא ברכות. וטוב אם אפשר שישמע תחלה את הברכות ממי שמדליק שם ויכוין לצאת בברכותיו ויענה אמן, ואחר כך ידליק הוא בלא ברכות. ואם אין אשתו מדלקת בביתו, וכן הבחורים באכסניא שלהן, צריכין להדליק בברכות או ישתתפו עם בעה"ב שיתנו לו איזה פרוטה שיהיה להם ג"כ חלק בשמן ופתילה, ובעה"ב יוסיף קצת שמן על השיעור בשביל השותף. אבל יש להם להדר שידליקו כל אחד בפני עצמו. ומי שהוא בעירו אלא בבית אחר, כשהגיע זמן הדלקה צריך לשוב לביתו ולהדליק.
השמן שנשאר במנורה לאחר חנוכה וכן הפתילות, עושה להן מדורה ושורפן משום דהוקצו למצוותן ואסור ליהנות מהם אלא אם כן התנה מתחלה שאינו מקצה מה שישאר.
