הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו.

היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20. ממעצבי דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל.

החזון איש לא שימש במשרה רבנית רשמית, אך יצירתו התורנית נלמדת ומצוטטת רבות, הן בפרשנות התלמוד והן בפסיקת הלכה ובפסיקת דין.

רק החלטה אחת / החלק היומי על החזון איש/ סיון רהב-מאיר:

איך מתקנים את האישיות ואת המידות שלנו? טו חשוון מציינים את יום פטירת הילולת הרב אברהם ישעיהו קרליץ (שמכונה החזון אי"ש). וכך הוא מסביר בספרו "אמונה וביטחון":

לזכרו.

תולדות חייו של החזון איש

הרב קרליץ נולד בשנת תרל"ט לרב שמריהו יוסף קרליץ. אביו היה גאון וצדיק, שכל ימיו חי בהשראת ספרי השל"ה הקדוש וספר התניא. ורב בעיירה קוסובה. אמו ראשה לאה הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבויגן.

בקוסובה היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו ושם גם פרסם את ספרו הראשון בעילום שם. היה גם מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב "אי"ש החפץ בעילום שמו".

בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והיה מעורר על נושאים שונים בהלכה ומחה על פרצות שונות: נגד החולבים בשבת ונגד המוכרים את שדותיהם בשמיטה. כמה מפסקיו בהלכה נחשבים לחידוש על פני הפסקים המקובלים מרבני ארץ ישראל מדורי דורות, בנושא; שמיטה, שיעורים, ברכות הנהנין ועוד.

נפטר מהתקף לב בליל שבת, ט"ו בחשוון בשנת תשי"ד ומנוחתו כבוד בבני ברק.

החזון איש הקשר עם חב"ד :

התייחסות מעניינת של הרבי מליובאוויטש התרחשה תקופה אחרי פטירתו של החזון איש בפורים תשט"ז. זאת בעקבות אמירה של החסיד ר' רפאל נחמן כהן שהתבטא בהתוועדות חסידית, כי החזון איש בשמים מקנא בילד חסידי שלמד כמה שורות תניא. הדבר נודע למעריציו ועורר את זעמם, ורבים התלוננו על כך לרבי. בהתוועדות פורים תשט"ז הזכיר הרבי את הסיפור וביאר שיש צדק בדבריו. והוא על פי מאמר חז"ל: "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק . . כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", וביאר הרבי כי מחד גיסא הנשמה למעלה מכירה במעלת העבודה ולימוד התורה שישנה בחופת חבירו (ובעניינו תורת החסידות) (דבר שלא הכיר בה בהיותו בעולם הזה) ושם היא משתוקקת להכירה וללמדה, ומאידך היות ולא עסק בה (ובפרט שהיה ברצון ואף התנגד לה) אין מניחים אותה להיכנס לחופה, לפי שתשובה אינה מועלת רק בעולם הזה. ומסיבה זו היא רק "נכווית" מהחופה.

בספר משבחי רבי מובאת עדותו של הרב חיים יהודה קרינסקי שמספר כי חודשים ספורים לאחר פטירת החזו"א, ביקר הרבי אצל האדמו"ר אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ והרבי אמר שהחזון איש לא הביא שמחה לבני ברק, אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר דברי גנאי, אמר הרבי ש"אין לדבר נגדו מאחר שהיה ירא שמים.". כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן – ענה הרבי: "אבל גם לימודו היה ביראת שמים.".

הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' – תולדותיהם והליכותיהם של מ"ז מגדולי ישראל – ובו הופיעו לצד פרק על אדמו"ר הריי"צ גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו הרבי העיר: "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זל"ז, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם – או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחברו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל – שיש להשמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, וד"ל ברמיזה".

על ספרו של חסיד חב"ד הרב ניסן טלושקין "טהרת המים", כתב החזו"א את הסכמתו, ואף התבטא כי "עבר על כל הספר והוא ספר טוב"בשנת תש"ה נכתבה קבלה על סכום של 10 לירות שנתרמו על ידי הרב קרליץ לישיבת חב"ד אחי תמימים תל אביב.כמו כן ישנו מכתב מכ"ק רבי יוסף יצחק שניאורסון בו הוא מפנה לייעוץ אצל החזון איש…לרב לא היו ילדים ,אחת מאחיותיו נישאה לסטייפלר הק', הרב הוא דודו של רבי חיים קנייבסקי שליט"

זכות הצדיק תגן בעדינו אמן!

הועתק מהעמוד הפייסבוק The Lubavitcher Rebbe – לאוהבי הרבי מליובאוויטש והצדיקים

סיפור על החזון איש מקבוצת הוואצאפ החיזוק היומי שלי ✍️

מסופר על בנו של אחד הצדיקים המפורסמים בארה"ב, שלא זכה להיפקד בבנים, הגיע אותו האברך אל הצדיק הרב אברהם ישעיהו קרליץ (ה'חזון איש' זצוק"ל) וביקש שיברכו בבנים
אך הצדיק התחמק.
פעם אחת הגיע האברך והודיע
שאינו זז מהמקום עד שהחזו"א יברכו.
בתחילה ניסה החזו"א להתחמק אך האברך לא זז משם כשראה כך ברכו בבן זכר
ואכן זכו ונולד להם בן למזל טוב.
לקראת הברית אמר האברך לאביו הגם שמן הדין ראוי לתת לו את הסנדקאות אך היות שמרגיש שנושע מברכתו של החזו"א הוא מרגיש מחוייב לכבד את החזו"א בסנדקאות.
האב לא התרגש, ואמר לבנו:
"תן לי לדבר עם החזו"א ואני כבר אסתדר איתו".
נכנס אצל החזו"א ואמר לו: "אם אכן תוכל לומר לי שבני נושע מברכתך הריני מוחל לך על הסנדקאות, אך אם לא, זה שייך לי".
נענה החזו"א ואמר:
"וכי חושב אתה, שלחינם בירכתי את בנך ?
קראתי עבורו פעמיים את כל ספר התהילים!".
כששמע כך אמר האב: "אם אתה מסוגל לקרוא פעמיים את כל התהילים עבור יהודי שכלל אינך מכיר – הסנדקאות שייכת לך!" .