חג השבועות – משפטים ציטוטים ופתגמים לכבוד חג מתן התורה – אנא שתפו לזיכוי הרבים
מחילה בשבועות
בימים הנוראים הקב"ה הוא בבחינת מלך ושופט
ולכן קשה יותר להשיג מחילת העוונות
כי "מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול"
אבל בשבועות, יום מתן- התורה
הקב"ה מלמד תורה לעמו ישראל
ולכן יכול הוא למחול ולסלוח בנקל
כי "רב שמחל על כבודו, כבודו מחול".
רבי לוי-יצחק מברדיצ'וב
שבועה הדדית
'שבועות' הוא מלשון שבועה
ביום מתן תורה כרתו
הקב"ה וישראל ברית שבועה
אנו נשבענו – שלא נמירו באלוקים אחרים,
וה' – שלא יחליף אותנו באומה אחרת.
אור-החיים
בעצרת, יום קבלת התורה
הכול מודים שכדי לקיים
את התורה צריכים אנו
ל"לכם", לפרנסה ולכלכלה
שהרי אם אין קמח אין תורה.
רבי לוי-יצחק מברדיצ'וב
מעמד הר-סיני וקדושת היום
הנשגב מתעוררים מחדש
בכל שנה בחג-השבועות
מי שזוכה
שומע את הקול האלוקי המכריז
"אנכי ה' אלוקיך".
(קדושת לוי)
מפני-מה קראו חכמים
לחג השבועות 'עצרת'?
משום שביום זה ניתנה התורה
העוצרת את עם-
ישראל מללכת בדרכי יצר-הרע.
רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב
תגובה אחת
בחירות ושבועות
היו שם מיליוני אנשים, פרצופים שונים ודעות שונות, ובוודאי שרגשות שונים.
והנה, למרגלות הר סיני ניצבים כולם, בראש חודש סיוון, "כאיש אחד בלב אחד".
ברקע המציאות הישראלית העכשווית זה נשמע ממש אוטופי, ואיך שלא נערבב את הקלפים לא יווצר לפי שעה גוש אחד מייצג של רוב.
אז מה היה סוד האחדות הנפלאה במדבר סיני, איך הם עשו את זה?!
התשובה טמונה בהבדל בסדר הדברים, בין "בלב אחד – כאיש אחד", כפי שנאמר ברש"י לגבי המצרים – זו אינה אחדות אמיתית, אלא המטרה המשותפת להרע לישראל היא שאיחדה טכנית ביניהם.
אך כאן, במתן תורה, נאמר תחילה "כאיש אחד" ואז "בלב אחד". לא המטרה המשותפת גישרה על הפערים, אלא שאנו באמת כאיש אחד.
המבחן לתחושה היהודית שלי, אמר פעם סופר מפורסם, הוא כשקורה משהו אי-שם בקצה העולם. אינסטינקטיבית אני בודק האם היה שם איזה יהודי…
במציאות הפוליטית אנו מרשים לעיתים לעצמנו לריב… אך ברגע האמת אנו תמיד מתייצבים יחד. כי מה לעשות, משפחה לא בוחרים אך גם לא מחליפים…
בימים ההם, בזמן הזה. בכל שנה, בפרט בימי ההכנה לחג מתן תורה, עלינו לקלף את השונה והמפריד ולזכור שלפני הכל אנו עם אחד, כאיש אחד בלב אחד.
מכוח האחדות אנו זוכים לרענון החוזה על קבלת התורה, ולכל הברכות. א ב ג
אחדות, ברכה, גאולה.