הכיצד אמר משה לקורח "אף אני רוצה בכך"?
בענין מחלוקת קורח מצינו שמשה אמר לקרח ולכל עדתו "אנו אין לנו אלא ה' אחד כו' וכהן גדול אחד, ואתם ר"ן איש מבקשים כהונה גדולה, אף אני רוצה בכך" (רש״י ד"ה זאת עשו – טו, ו).
ולכאורה תמוה, הרי קרח ועדתו נחלקו על כהונתו של אהרן, ואיך מתאים שכלל משה את עצמו עמהם אפי' בדיבור, באמרו "אף אני רוצה בכך"?
אלא שמזה לומדים דבר נפלא, החסרון ב"ר"ן איש מבקשים כהונה גדולה" לא הי' ברצונם לשמש ככהנים גדולים, שהרי רצונם זה נבע מהבנתם את גודל המעלה בכהונה גדולה, ש"עומד לפני ה' לשרתו", "ויבדל גו' להקדישו קודש קדשים" (דה"י א כג, יג), ולכן גם הם נשתוקקו לזה.
יתר על כן, הרי במתן תורה אמר הקב"ה לכל אחד מישראל "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (יתרו טו, ו), ומפרש בעל הטורים (עה"פ), שבאותה שעה עמדו כל ישראל במדריגת כהן גדול, ולכן חשבו עדת קורח שכל אחד מישראל שייך להיות כהן גדול.
וזהו שאמר להם משה "אף אני רוצה בכך", כי תשוקתם ורצונם לשמש בכהונה גדולה – דבר טוב הוא. והחסרון שלהם הי' רק בזה שגרמו לפירוד לבבות ולמחלוקת בין בני ישראל.
ומזה צריך כל אחד ללמוד, שגם אצלו צריך להיות רצון תמידי להיות קדוש בקדושת כהן גדול, ולעמוד "לפני ה' לשרתו" ולהתקדש בקדושת "קודש קדשים".
(ע"פ לקוטי שיחות חי"ח עמ' 187 ואילך)
