ברכת כהנים

פרשת עקב והתפילה

התפילה – "מאורות" לכל המצוות

בפרשתנו נאמר חיוב התפילה "ולעבדו בכל לבבכם" (יא, יג) ופרשו חז"ל "איזו היא עבודה שהיא בלב . . זו תפלה" (תענית בתחילתה).

והנה, בנוגע למצוות התפילה מצינו שישנם האומרים שתפלה היא מדרבנן (ראה רמב"ן בסהמ"צ להרמב"ם מ"ע ה), ואפילו האומרים שהיא מן התורה (ראה רמב"ם ריש הל' תפלה, וראה כס"מ שם), הנה גם לדעתם התפלה ג' פעמים בכל יום היא מדרבנן (ראה סהמ"צ להצ"צ שרש מצות התפלה בתחילתה).

ולכאורה צריך ביאור, הרי התפלה היא מוכרחת ביותר, ועד שרבינו הזקן נ"ע כותב ש"האומרים תפלה מדרבנן לא ראו מאורות מימיהם" (אג"ק שלו ח"א ס"ע לג ואילך). ואיך שייך לומר שהתפלה ג' פעמים ביום אינה מן התורה?

ויובן זה בהקדים מה שכתב הרמב"ם בספר המצוות בהשרשים "שאין ראוי למנות הציוויים הכוללים התורה כולה" (שרש רביעי), והסיבה לכך שציוויים אלו לא נכללו במנין המצוות אינה בגלל שהם פחותים במעלה, אלא אדרבה, להיותם ציוויים כוללים, הרי הם בעילוי יותר, למעלה מענין של מנין המצוות:

התורה ומצוות ניתנו למטה כדי להעלות את גשמיות וחומר העולם ולעשותם כלים לאלקות. ולכן לא נמנו הציווים שאין בהם מעשה מיוחד והם ציווים כוללים, כי במצוות אלו אין התעסקות עם גשמיות וחומר העולם להעלותם לקדושה. ומ"מ כדי שאדם יכול להעלות דבר גשמי ע"י המצוות חייב הוא לקיים הציווים הכוללים, כי יש חשש שהתעסקות האדם עם דברים גשמיים תוריד אותו למטה, ולכן ישנם כמה ציוויים כוללים, שיש בהן נשמה וחיות והתלהבות, שע"י קיומו מצוות אלו יוכל להחיות ולהאיר גם את הדברים הגשמיים.

ונמצא, שמצוות אלו הן למעלה ממצוות מעשיות, והרי הן כמו ה"נשמה" שלהם, ולכן אינן נכללים בגדר מנין ומספר המצוות, להיותן כמו הנשמה, שהיא אמנם מחי' את רמ"ח אברי הגוף, אבל אינה מתחלקת לרמ"ח חלקים.

ועפ"ז יש לומר שכן הוא גם בנוגע לענין התפלה:

התפלה היא כמו הנשמה והפנימיות של המצוות, ולכן מוכרחת היא ביותר כדי שיוכל להעלות את העולם ע"י המצוות, אך אינה נכללת במנין המצוות, וי"א שהיא מדרבנן, להיותה למעלה ממצוות מעשיות ומענין המנין, כשם שהנשמה היא למעלה ממנין אברי הגוף מצד רוחניותה. והרי התפילה עולה על גביהן, להיותה בבחינת "מאורות" לכל ענין התורה ומצוותי'.

(ע"פ תורת מנחם חכ"ז עמ' 47 ואילך)

לזכות

הילד אליעזר ליפמאן שי'

בן הרה"ת שלום וזוגתו מרת שרה שיחיו

רובאשקין

לרגל הולדתו בשעומ"צ

יום כ"א סיון ה'תשע"ה

5/5

תגובה אחת

  1. השבת פרשת ״עקב״.
    הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצ׳וב ראה פעם יהודי רץ.
    לאן אתה רץ ומדוע אתה ממהר, שאל הצדיק.
    פרנסה! פרנסה! ענה האיש.
    ומנין לך שפרנסתך נמצאת לפניך ואתה רץ אחריה? שאל הצדיק.
    אולי פרנסתך נמצאת מאחריך ואתה בורח ממנה…?
    בפרשה נאמר:
    ״כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה׳ יחיה האדם״.
    צריך לעשות כלי לפרנסה, אבל לזכור שהברכה מהקב״ה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

פרשת עקב והתפילה

עוד פוסטים דומים

כִּי-ה-אֱלֹקיךָ-מִתְהַלֵּךְ-בְּקֶרֶב-מַחֲנֶךָ

מכתב ברכה מהרבי מליובאוויטש, לרמטכ"ל

"לָתֵת אֹֽיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ"מכתב ברכה מהרבי מליובאוויטש, לרמטכ"ל צבא הגנה לישראל להצלחה בתפקידו נגד אויבי ישראל:👈 מוקדש לזכות כחות הבטחון המגנים על עם ישראל, שיתן להם הכח

קרא עוד
ברכה לראש השנה

ברכות לראש השנה

יהי רצון מלפניך ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה, מראשית השנה ועד אחרית שנה, שנה של הצלחות, שמחה, בריאות, אושר ועושר. שנה של

קרא עוד
הלכות ראש השנה שחל בשבת בקצרה

הלכות ראש השנה שחל בשבת בקצרה

לקראת השנה החדשה והטובה הכנתי לנו שיעור בהלכות ראש השנה וגם כמובן ראש השנה שחל בשבת.
בתקווה שנחגוג את ראש השנה הבא עלינו לטובה בבית המקדש ה 3 עם מלך מלכי המלכים

קרא עוד
ביטול עין הרע

ביטול עין הרע

בלי עין הרע מכתב מהרבי מליובאוויטש אודות אדם שחשש מעין הרע: …ובמה שכותב אודות פלוני-בן-פלוני [-אדם מסוים] שחושש לעין הרע וכו', הרי בענינים כגון אלו [-עין

קרא עוד
דוקא אדם עסוק יצליח

דוקא אדם עסוק יצליח!

מכתב מהרבי מליובאוויטש למר שניאור זלמן שז"ר בנוגע לעסקן מסויים שיסייע לגייס תומכים לפעולות חב"ד: [בנוגע לעסקן מסויים, שבשיחה עמו עלתה] הצעה שהציעו לו שיתעסק בהמצאת

קרא עוד
עירוב תבשילין

עירוב תבשילין הלכה למעשה

כאשר יום-טוב חל ביום שישי, קיים צורך לתת פתרון לבישול ועשיית מלאכות לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג עצמו בלבד, אבל לא לצורך

קרא עוד
כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד