מערת המכפלה 1911

פרשת וישלח: ההבדל בין יעקב וישראל

יעקב – ימי החול, וישראל – שבת 

בפרשתנו  וישלח נאמר ליעקב "שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהי' שמך" (לה, י). ואמרו חז"ל "כל הקורא לאברהם אברם – עובר בעשה . . עובר בלאו. . אלא מעתה, הקורא ליעקב יעקב הכי נמי? – שאני התם, דהדר אהדריה קרא, דכתיב: ויאמר אלקים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב" (ברכות יג, א). ונמצא, שגם השם "יעקב" וגם השם "ישראל" נותרו על כנם.

ויש לומר, שהוא מפני שבעבודת בני ישראל, קיימים שני שמות אלו:

מבואר בספרי חסידות שב' שמות אלו מורים על שתי דרגות בעבודת השם הקיימות אצל כל איש ישראל: השם "יעקב" מורה על לקיחת הברכות מעשיו במרמה, "בעקבה וברמיה" (רש"י פרשתנו לב, כט) ואילו השם "ישראל" מורה על לקיחת הברכה משרו של עשיו "בשררה וגילוי פנים" (רש"י שם).

משמעות הדברים בעבודת השם:

ברכות יצחק היו "מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש", ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, שפע גדול בגשמיות. ויש שתי דרכים כיצד יהודי, בן יעקב וישראל, מקבל "ברכות" אלו.

הדרך האחת היא באופן ד"יעקב" – "עקבה ורמיה". כמו יעקב שהתנהג באופן ד"רמיה", ולבש בגדי נמרוד (שהמריד "כל העולם על הקב"ה" (רש"י בראשית י, ח)) – כך היהודי מתלבש בלבושי העולם, וכביכול אוכל וישן כמו שאר בני האדם. אך באמת זו רמיה, כיון שהיהודי עושה זאת כדי להוציא מזה ניצוצי קדושה, עי"ז שאינו משתמש בעולם כמו הגויים להבדיל, אלא הוא אוכל וישן וכו' לשם שמים, שיהיה לו כח לעבודת השם.

הדרך השניה והיא נעלית עוד יותר, היא באופן ד"ישראל" – "שררה וגילוי פנים": אין היהודי מעמיד פנים כאילו הוא "צריך" את ענייני העולם כיון שהוא רעב וצמא, אלא הוא מתנהג מלכתחילה באופן דבעל-הבית על העולם. וכמו בסעודות שבת ויום טוב, אשר הוא מכין סעודה "לכבוד שבת", דהיינו, שהסעודה עצמה היא מצוה, ולא רק "לשם שמים".

באופן כללי, הדרך הראשונה שייכת לכל אחד, ואילו הדרך השני היא "עבודת הצדיקים" שאכילתם ושתייתם קודש. אבל בעומק יש בכל אחד שתי הבחינות, שעבודת ימי החול הם באופן ד"יעקב" ועבודת יום השבת – בחינת "ישראל". ולכן "אהדרי' קרא" ושני השמות, יעקב וישראל, נשארו על כנם, כי בכל אחד מישראל יש עבודת "יעקב" וגם עבודת "ישראל".

(ע"פ לקוטי שיחות ח"ג עמ' 795 ואילך)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

פרשת וישלח: ההבדל בין יעקב וישראל

עוד פוסטים דומים

ענן צהוב

פרשת ניצבים – הרב חיים הבר

טור לפרשת נצבים-כותרת: זה לא בשמים יצא לי לשוחח עם אדם שחנותו פתוחה בשבת, ודיברתי על ליבו על חשיבות שמירת השבת. בתגובה, אמר את המשפט הבא:

קרא עוד
אוהבים ומכבדים

כי תבוא- ערבות הדדית

ב"ה ממתק לשבת פרשת כי תבוא תשע"ה ישבתי פעם במשרדו של מפקד תחנת המשטרה ברחוב הקאוסן בבנגקוק כדי לנסות לעזור לבחור ישראלי שנעקץ על ידי חנות

קרא עוד
תמיד בתשובה

כי תבוא ותשוקה לאלוקות

"הרג" התאוות "וכליון" הנפש לחצרות ה' בסיום התוכחה שבפרשתנו  כי תבוא נאמר "והשיבך ה' מצרים באניות גו' והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות ואין קונה". ובפירוש "ואין

קרא עוד

tzvika770

לגימת חסידות 2 עם הרב שרגא זלמנוב על פרשת כי תבוא

קרא עוד
גדולה תשובה שקדמה לבריאת העולם,

כי תבוא – מעלת התשובה

"תפארתם" של בעלי תשובה בפרשתנו כי תבוא כתוב "את ה' האמרת היום להיות לך לאלקים גו' וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה" (כו, יז-יח), ומפרש

קרא עוד
שקיעה מזהב

כי תבוא – חסידות למתקדמים

על מי נאמר "להתפאר"? בהפטרת פרשתנו כי תבוא אומרים "ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר". ומכתוב זה למדו חז"ל במסכת סנהדרין

קרא עוד
מדרגות ללמעלה

פרשת כי תבוא הפנינה היומית

הברכה  ב"והתמכרתם שם לאויביך" בסיום התוכחה שבפרשתנו נאמר "והשיבך ה' מצרים גו' והתמכרתם שם לאויביך גו'". ויש לפרש תוכן הפנימי שבכתוב זה שהוא ברכה: הכוונה שבתוכחה

קרא עוד
לכל יהודי מגיע שכר גדול

כי תבוא ותחיית המתים

כל ישראל צדיקים הם  בהפטרת פרשתנו כי תבוא  אומרים "ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר". ומכתוב זה למדו חז"ל במסכת סנהדרין

קרא עוד
המלך של השחמט

כי תצא ותלית אותו על עץ

איך אפשר לתלות "דיוקנו של מלך"? בפרשתנו כי תצא כתוב "וכי יהי' באיש חטא משפט מות והומת, ותלית אותו על עץ. לא תלין נבלתו על העץ

קרא עוד
חינוך לקוי

כי תבוא – פנינה יומית

השכר לקירוב יהודים: קירוב עוד יהודים! בתחילת פרשתנו כי תבוא מדובר אודות מצות ביכורים. ויש לבאר ההוראה ממצוה זו בעבודת האדם לקונו: עם ישראל נקרא "כרם

קרא עוד