אין לנוח 'הרבה יותר מדי'!
על הפסוק בתחילת פרשתנו (פרשת דברים) "רב לכם שבת בהר הזה"(א, ו)כתב רש"י "כפשוטו".
והנה, הפירוש "כפשוטו" של "רב לכם" הוא "הרבה יותר מדאי", כמו שפירש רש"י במקום אחר (קרח טז, ג). ואם כן הפירוש ב"רב לכם שבת" אינו רק שכבר ישבו במקום ההוא 'מספיק' זמן, אלא "הרבה יותר מדאי".
ויש ללמוד מזה הוראה כללית בעבודת האדם לקונו:
על יהודי לדעת שמצב של "שבת" – 'ישיבה' והתעכבות במקום אחד בעבודת ה' – בלי לעלות מחיל אל חיל בעבודתו היא "רב לכם" – "הרבה יותר מדאי"!
ככל שתהי' עבודתו גבוהה ומעולה, הרי "שבת" במצב ומדריגה אחת למשך זמן – היא "הרבה יותר מדאי" זמן להתעסק בבחינה אחת. כי יהודי צריך להיות בבחינת "מהלך" ולא במצב של "שבת".
על האדם להתעלות תמיד בעבודתו וללכת מחיל אל חיל, בבחינת "מעלין בקודש".
(ע"פ לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 18)
