בנבואת בלעם שבפרשתנו בלק נאמר על מלך המשיח "וקרקר כל בני שת" (כד, יז), ומפרש האבן עזרא "כמו מקרקר קיר, והטעם הורס הקיר", והיינו, שלעתיד לבוא יהרוס הקב"ה ויחריב את "כל בני שת", ולא יתקיימו אומות העולם כלל.
ולכאורה דבר זה תמוה ביותר, הרי "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמה, ט), והאיך יתכן שיהרוג הקב"ה את "כל בני שת"?
ויש לומר הביאור בזה:
אמרו חז"ל (הובא ברש"י ר"פ בראשית) שהעולם כולו נברא בשביל התורה ובשביל ישראל, ונמצא, שהטעם לבריאתם של "כל בני שת" הוא רק בשביל ישראל.
לעתיד לבוא כאשר תבוא גאולה לעולם כולו, ויורגש בעולם הטעם האמיתי לבריאתו, יראו בגלוי איך שכל באי העולם וכל בני שת, אין להם חשיבות בפני עצמם, כי כל מטרת בריאתם היא רק לשמש לישראל, ולעזור להם בקיום התורה והמצוות.
ועל פי זה יש לפרש דברי האבן עזרא, שאין כוונתו ב"הירוס" האומות, שיהרוג הקב"ה את האומות כולם, אלא שלעתיד לבוא יופעל "הירוס" אצל "כל בני שת", כי אז יתגלה לכל שמטרתם של אומות העולם היא רק לשמש לישראל, ובזה "ייהרס" חשיבותם של האומות, ותיאבד מציאותם.
וכמו שאין לעבד חשיבות בפני עצמו, אלא "כל מה שקנה עבד קנה רבו" (ראה קידושין כג, ב ורשב"א שם), כן יהי' אופן מציאות אומות העולם לעתיד לבוא, ש"יהרס" מציאותם העצמאית, ויורגש בגלוי שהם רק משמשים לישראל.
(יעויין בארוכה לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 172 ואילך)
