מדור: בסוד הפרשה

כותרת: הפמיניזם היהודי

לאחרונה נפגשתי עם נוער מרקע לא דתי, ושאלתי אותם – האם, לדעתכם, התורה דוגלת בשוויון בין גברים לנשים? כולם ענו פה אחד תשובה שלילית; היה להם ברור כי התורה מפלה נשים לרעה.
למעשה, טעות זו רווחת גם בקרב אנשים שומרי תורה ומצוות, הרואים במצוות שונות קיפוח ושוביניסטיות. זוהי טעות חמורה, הנובעת מתפיסה שטחית של המושג 'שוויון'. ובכן, הבה וניגש

לשאלת מליון הדולר: מהו שוויון?

פרשת השבוע "אמור" מאירה את העיניים בסיפור המנורה. בבית המקדש עמדה מנורת זהב, עשויה 'מקשה' אחת – מחתיכה זהב יחידה, ללא הלחמה של חלקים שונים. אולם, מיחידה זו נוצרו שבעה קנים שונים.
מנורת הזהב רומזת לבני ישראל, בהם מאירה הנשמה – "נר ה', נשמת אדם". בעם ישראל ניתן למצוא עדות ומגזרים שונים. אולם, יש לזכור כי כולם מגיעים ממקשה אחת, מאותו שורש. כולנו יהודים, בניו של הקב"ה.
במנורה היו שבעה קנים שונים, כי התורה אינה מצפה שיהודים יתנהגו בצורה אחידה וזהה. אלא, לכל אחד זכות שווה במימוש הפוטנציאל האישי שלו, ובניצול כשרונותיו ואופיו לעבודת ה'. יששכר יעבוד את ה' בלימוד תורה, וזבולון באמצעות מסחר.
את הרעיון הזה ביטא רבי זושא מאניפולי, באומרו: כאשר אבוא לבית דין של מעלה, לא ישאלו אותי מדוע לא הייתי אברהם אבינו או משה רבינו. ישאלו למה לא הייתי זושא.
כך גם לגבי שוויון בין המינים:
גברים ונשים נבראו שונים הן מבחינה פיזית, והן מבחינה מנטלית. אין ספק כי לכל אחד ישנו תפקיד שונה בעולם, אותו הוא אמור למלא דווקא באמצעות אופיו וכשרונותיו. הגבר, מטבעו, מתאים יותר לעבודה בחוץ; ואילו האישה, מטבעה, קשורה יותר לבית, כפי שהיא נקראת "עקרת הבית" – עיקרו של הבית. התפקידים שונים, אך החשיבות שווה.
ערך השוויון, בגירסתו המודרנית, מפחית ממעלתה של האשה ודורש ממנה לחקות את הגבר. כך שוללים ממנה את ייחודיותה כאשה, ומונעים הזדמנות שווה למימוש עצמי.
אם מפרשת השבוע נלמד ולו להתייחס בשוויון, ולהעריך באותה מידה גבר הממלא את תפקידו, ואשה הממלאה את תפקידה – היה שווה!