שקיעה זריחה

בלי בגדים ובנים ושתויי יין

בתחילת פרשתנו "אחרי" נאמר "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו". ובמדרש (ויק"ר פ"כ, ט. תנחומא פרשתנו ו) מצינו כמה טעמים למיתת בני אהרן: "מחוסרי בגדים היו", "שתויי יין נכנסו", "לא היו להם בנים".

ויש לבאר בדרך הפנימיות, שבטעמים אלו מרומזים סדר עבודת בני אהרן:

ידועים דברי האור החיים הק' (ריש פרשתנו) בנוגע למיתת בני אהרן, שבאה מחמת דביקותם הגדולה בהקב"ה. וכלשונו: "שנתקרבו לפני אור העליון בחיבת הקודש ובזה מתו, והוא סוד הנשיקה, שבה מתו הצדיקים . . הגם שהיו מרגישים במיתתם לא נמנעו מקרוב לדביקות נעימות עריבות ידידות חביבות נשיקות מתיקות עד כלות נפשם מהם".

ונתבאר הענין באורך בספרי חסידות בכ"מ (ספר המאמרים תרמ"ו-ן ע' תקסג. ועוד), שדרכם של בני אהרן היתה בהתקרבות גדולה ודביקות נפלאה בה', ונתעלו ונתרחקו מהתעסקות בענייני הגוף, ולא היתה כל מגמתם אלא לדבק נפשם בהשי"ת, ללא כל התחשבות בעניני העולם כלל. אמנם, ענין זה נחשב לחסרון, כי, "לא תהו בראה לשבת יצרה" (ישעי' מה, יח), שתכלית המטרה לשמה ברא הקב"ה את העולם הוא שיהיו בני ישראל נשמות בגופים, ויתעסקו עם עניני העולם ובקיום התורה והמצוות, שאזי ממשיכים בעולם עצמו קדושה נשגבה.

ועל פי זה יש לפרט הטעמים שנאמרו במדרש, שנרמז בהם ענין הנ"ל:

"מחוסרי בגדים נכנסו" – הטעם שהאדם נצרך ללבושים הוא בכדי שיוכל לבוא בהם בקהל ולהתעסק עם הזולת, ובני אהרן היו "מחוסרי בגדים", היינו, שעבודתם היתה להתנתק מהתעסקות עם הזולת ועם העולם בכללותו; "שתויי יין"  – עניין השכרות הוא שיוצא האדם מהגבלות הטעם והדעת שלו, וכן היתה עבודת בני אהרן שיצאו ממדידות והגבלות העולם, בדביקות להשי"ת; "לא היו להם בנים" – לידת בנים הוא ענין המשכת כח נעלה של הקב"ה למטה – בעולם הזה (ראה לקו"ת שה"ש לט, ד ואילך, ובכ"מ), ובני אהרן לא עסקו בהמשכת קדושה בעולם הזה, אלא להיפך, בעלי' למעלה ובדביקות עם הקב"ה.

(ע"פ תורת מנחם חל"ט עמ' 395)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

פרשת אחרי מות על חטאם של בני אהרון – פנינה יומית חסידית

עוד פוסטים דומים

כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: