מה עשית היום כדי לזרז את הגאולה?
הגאולה כבר הייתה יכולה לבוא לפני שנים רבות מאוד, כמו שאמר רב "כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה". הרי שכבר בזמן האמוראים הייתה קיימת אפשרות להביא את הגאולה, והעובדה שהמשיח לא בא אינה אלא משום "עוונותינו שרבו".
על-אחת-כמה-וכמה בימינו, לאחר ריבוי התורה והמצוות ומסירות-הנפש של כל הדורות שחיו מאז, ודאי שקל הרבה יותר להביא את הגאולה.
הכל תלוי בך:
יסוד בסיסי באמונת הגאולה הוא ההכרה, כי כל אחד ואחד יכול לזרז את הגאולה. איננו צריכים רק להסתפק באמונה במשיח ובציפייה לבואו, אלא מחובתנו לעשות פעולות של תורה ומצוות המזרזות את בואו. זה אחד ההסברים לכך שהקב"ה לא גילה לנו את זמן הגאולה, כדי שלא נרגיש שהעניין כבר סגור וחתום, אלא שכל אחד ואחד ישתדל לפעול ולעשות כדי לקרב את הגאולה.
חז"ל ציינו כמה מצוות שיש בהן סגולה מיוחדת לקירוב הגאולה. הבולטת ביניהן היא הצדקה, שעליה נאמר: "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". גם התשובה יכולה להביא את הגאולה בשעתא חדא, כדברי הרמב"ם: "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומיד הן נגאלין". וכמסופר בזוהר הקדוש שרבי אלעזר בן-ערך ישב פעם בצער רב. שאלוהו לסיבת צערו, והוא השיב, שהוא רואה כי הגאולה תהיה באלף השישי והגלות תימשך הרבה, ועל כך הוא מצטער, שכן מי יזכה לאריכות-ימים כזאת. אחר-כך חזר ואמר: "בתשובה יתקדם כלא" (=על-ידי התשובה יוקדם הכול).
נוסף על אלה, יש מצוות ופעולות נוספות המזרזות את הגאולה. ביניהן: חיזוק אהבת-ישראל, אהבת-חינם, לימוד פנימיות התורה ("בזכות שעתידים ישראל לטעום מאילן החיים, שהוא ספר הזוהר, ייצאו מהגלות ברחמים"), לימוד משניות, וגם ריבוי ילודה
יש לציין, שחשוב לעסוק בכל הדברים הללו גם מתוך כוונה לקרב את הגאולה, כי הכוונה עצמה מוסיפה לכך.
במיוחד בימים אלה בחודש אלול עלינו להגביר את האור מידי יום על מנת לזרז את הגאולה.
פעולה ולא אנחה
"כשיהודי נאנח למשמע צרתו של הזולת – הרי זה דבר גדול, אבל אין הוא מגיע לערכה של פעולה לטובת הזולת. טובה פעולה אחת מאלף אנחות" (הרבי הרש"ב מליובאוויטש)
טובה פעולה אחת מאלף אנחות!
מכתב מהרבי מליובאוויטש, המעודד לעשיה ופעולה:
… בנוגע לו לעצמו שמתאונן על מצבו הרוחני. בטח שמע הפתגם שהיה אומר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו״ר בשם כבוד קדושת אביו: ״טובה פעולה אחת מאלף אנחות", במלים פשוטות: די להתאוננות, יש יותר לפעול!
ומובן זה גם כן על פי שכל, שאנחה הנה ראשית מזקת היא להבריאות, והרמב״ם בהלכות דיעות ריש פרק ד' כותב, ש"היות הגוף בריא מדרכי השם הוא". ועוד גרעון – שלאחר האנחה נדמה לו שכבר 'עשה טובה' להקב״ה במה שהתאנח ד״עשה תשובה״, ובמילא כבר יכולים לילך לנוח, ומובן ההיזק שמביא זה בעבודה, משא״כ מפעולה אחת, איך שלא תהיה קטנה, הנה נפעל מה.
ומכל פעולה אפילו ברוחניות אצל יהודי נתוסף בריאות גם בגשמיות, במילא הנה זהו היפך ענין התוצאות הנ"ל מאנחות ללא תועלת.
בברכה שיבשר מפעולות טובות ובשורות טובות גם בעניניו הפרטיים.
מקור: אגרות קודש ח"ו ע' קכז
מוגש ע"י מכון 'אור החסידות'
