קיאק בשקיעה זריחה

אחת מנבואות בלעם שנאמרו בפרשתנו בלק היא "וירד מיעקב" (כד, יט), ומפרש רש"י אשר כוונת הכתוב ב"וירד" היא "על מלך המשיח" שנאמר בו (תהלים עב, ח) "וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ". ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו, אשר עבודת האדם היא שיהא שליט ומושל בכל ענייניו – "מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ":

"מים עד ים" – "ים", בשונה מ"ארץ", משמעותו שהוא מכוסה ומוסתר על ידי המים, וכמו כן בכוחותיו של האדם מרמז "ים" על כוחות הנפש שעדיין לא באו לידי גילוי לכל, ועודם טמונים בנפש האדם.

ומצווה הכתוב  "וירד מים עד ים", שעל "ניצוץ משיח" שבו לרדות ולמשול בכל הכוחות הפנימיים, מ"הים הקדמוני" עד "הים האחרון" (זכרי' יד, ח): "ים הקדמוני" מורה על הכוח הראשון והפנימי ביותר, הוא כח החכמה שבנפש ושכלו של האדם, ו"ים האחרון" הוא הכח הנמוך והחיצוני ביותר שבאדם, שהוא כח העשייה בפועל שבו.

ועל היהודי לשלוט ב"ים הקדמוני" – שכח החכמה וההשגה שלו יהיה ממולא מענייני קדושה, כי המוח הוא שליט על הלב, ובכדי לשמור את הלב מתאוות רעות צריך המוח להיות מלא בהבנת והשגת עניינים קדושים. אך צריך הוא לשלוט גם "עד ים" – "הים האחרון", כי יש והמוח ממולא מהשגת הקדושה, אך לפועל אינו מצליח להביא את שהבין והשיג לידי מעשה בפועל ממש. וזאת היא עבודת האדם לעורר נקודת היהדות שבפנימיות לבו להיות מושלת ושולטת הן על "ים הקדמוני" – החכמה וההשגה שבמוח, וכן על כל כוחות הנפש, ועד "הים האחרון" שכח המעשה כולו יהיה ברשות הקדושה בלבד, כי בלא רדיי' בכל ה"ימים" אין עבודתו יכולה להיות שלימה.

ועדיין כל "רדייה" וממשלה זו היא רק על כוחותיו הנפשיים של האדם, שרמוזים ב"ים עד ים" המורה על כוחות מכוסים ונסתרים, ועל כך ממשיך הכתוב ומורה – "ומנהר עד אפסי ארץ":

נהר  זה עליו נאמר "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" (כן כתב בראב"ע על תהלים שם), ש"עדן" הוא מקום בו מאיר בגלוי אורו של השי"ת, ה"גן" הוא העולם הזה המכונה גנו של הקב"ה (ראה שה"ש ה, א. שהש"ר עה"פ. 'המשך' באתי לגני, השי"ת), וה"נהר" תפקידו להמשיך ולהביא את אור הקדושה מ"עדן" אל ה"גן". וזהו שמורה הכתוב: אין האדם יכול להסתפק ברדייה בכוחותיו הפנימיים – "מים עד ים" ולהישאר ב"עדן" ובמקום הקדושה, אלא צריך לפעול "מנהר עד אפסי ארץ", לצאת מ"עדן" ולהפיץ את אור הקדושה בכל העולם – "עד אפסי ארץ", שיהיה מפורסם ומורגש לכל שהעולם כולו הוא "גן" של הקב"ה.

 (ע"פ לקוטי שיחות חל"ח עמ' 100 ואילך)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

פנינה יומית פרשת בלק| להמשיך אור הקדושה "עד אפסי ארץ"

עוד פוסטים דומים

שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
ב ניסן פרשת הנשיאים והילולת צדיקים

ב ניסן

פרשת קרבנות הנשיאים ב' ניסן והילולא דצדיקיא ב ניסן בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר: הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף

קרא עוד
לימוד חסידות ללג בעומר

לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל

בס"ד שיעור לימוד ל"ג בעומר לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל לימוד מוביל

קרא עוד
תזכורת לפני חג הפסח

תזכורת לפני חג הפסח

לעשות ברכת האילנות ללמוד הלכות לפסח הגעלה, קנייה, טבילת כלים לקנות מצות שמורות לקנות יין אדום קידוש לבנה לתת קמחא דפסחא שווי סעודת חג כל 8

קרא עוד
הא לחמא עניא

בס"ד שיעור וידיאו הכנה לפסח לפי שיחה של הרבי מליובאוויטש למה מתחילים את הסדר עם "הא לחמא עניא" ומידת הביטול

שיעור חסידות לפסח שיעור הכנה לפסח לפי שיחה של הרבי מליובאוויטש למה מתחילים את הסדר עם "הא לחמא עניא" ומידת הביטול שיעור תורה בנושא הרבי מליובאוויטש

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: