אם "אח עשו ליעקב" מדוע "אהבתי אתכם"?
בהפטרת פרשתנו תולדות אומרים "אהבתי אתכם אמר ה' גו' הלוא אח עשו ליעקב גו' ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי". ויש לפרש כתוב זה בדרך החסידות:
באהבת הקב"ה יש כמה מדריגות, ישנה האהבה לישראל הבאה כתוצאה מזה שהם מקיימים את תורה והמצוות. ומכיון שכל ישראל, אפילו פושעי ישראל "מלאים מצוות כרמון" (עירובין יט, א), לכן, אוהב הקב"ה את כל ישראל.
אך ענין זה שייך לומר רק בבחינה כזאת אצל הקב"ה שבה יש למעשי הנבראים חשיבות וערך, שבזה אפשר לומר, שאהבתו תלוי' במעשה המצוות.
אך האמת היא שיש בחינה גבוהה יותר שעלי' נאמר "כחשיכה כאורה" (תהלים קלט, יב), שבבחינה זו אין חילוק בין "חשיכה ואורה", בין קדושה וכחות הטומאה אלא הכל שווים לגביו יתברך. ולגבי בחינה זו אין הבדל בין ישראל לעמים, שהרי אין שם למעשה התחתונים חשיבות.
ועל זה נאמר "הלא אח עשו ליעקב גו' ואוהב את יעקב", שגם בבחינה שבה הכל שווים לגבי' יתברך ו"כחשיכה כאורה", ולכן שייך לומר "אח עשו ליעקב", ששניהם שווים הם, הנה גם שם "ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי", שגם שם בוחר הקב"ה את ישראל לחלקו ולגורלו, ואוהב את ישראל באהבה עצמית שאינה תלוי' בשום סיבה.
(ע"פ 'ספר המאמרים מלוקט על חדשי השנה' ח"ג עמ' 65 ואילך, וש"נ)
