להרבות במתנות לאביונים בפורים

פורים מצא את ההבדלים בין צדקה לעניים ומתנות לאביונים

לתת וגם לקבל "מתנות" 

בלשון הכתוב "מתנות לאביונים" יש לדקדק, שהוא בשינוי מן הלשון הרגיל בשאר מקומות –"צדקה לעניים", ובשתיים:

א) "מתנות" ולא "צדקה",

ב) "לאביונים" ולא "לעניים".

ודרוש ביאור מהו הטעם לשינוי זה?

ויש לבאר, שיש בזה לימוד והוראה חשובה במעלת המצוה:

החילוק בין "צדקה" ל"מתנות" הוא – נתינת "צדקה" היא ענין שהאדם מצד עצמו אינו צריך לזה, אלא הנתינה היא רק בשביל הזולת; מה-שאין-כן "מתנה" הוא ענין שנוגע גם לנותן המתנה, כמאמר רז"ל (ראה מגילה כו, ב. גיטין נ, ב. ועוד) "אי לאו דעביד ליה נייחא לנפשיה לא הוה יהיב ליה מתנתא (אילו לא גרם לו נחת רוח, לא היה נותן לו מתנה)".

והחילוק בין "עני" ל"אביון" הוא – ש"עני" אין פירושו שאין לו מאומה; יתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע לענין זה הרי הוא "עני" [ועל דרך שמצינו בדברי רז"ל (כתובות סח, א) "עני בדעת"]; משא"כ "אביון" פירושו ש"תאב לכל דבר" (רש"י משפטים כג, ו).

וזהו דיוק הלשון "מתנות לאביונים" – שגם כאשר עושים טובה (לא רק ל"עני", שהוא במדריגה נעלית יותר, אלא אפילו) ל"אביון", שאין לו מאומה – אין זה ענין של "צדקה", אלא ענין של "מתנה", שנעשה מזה "נייחא לנפשיה" (נחת רוח) גם לנותן.

כלומר: לנותן ה"מתנות לאביונים" צריך להיות נחת רוח, מזה גופא שהאביון מקבל ממנו את המתנה!

כיון שבאמצעות עשיית הטובה לזולת, זוכה הנותן עצמו להתרוממות ומעלה.

(ע"פ תורת מנחם-התוועדויות חי"א עמ' 143)

לזכות

הילדה חנה תחי'

בת הרה"ת שת וזוגתו מרת ברכה שיחיו

טאוב

לרגל הולדתה בשעטו"מ ביום ה' אדר ב' ה’תשע”ו

יה"ר שיזכו הורי' לגדלה לתורה, לחופה ולמעשים טובים

מתוך בריאות, נחת והרחבה

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

פורים מצא את ההבדלים בין צדקה לעניים ומתנות לאביונים

עוד פוסטים דומים

כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד