שרשרת שלשלת

בפרשתנו כתוב "שלש שנים יהי׳ לכם ערלים, לא יאכל" (יט, כג). ובענין ערלה הדין הוא "נטיעה של ערלה כו', שנתערבו בנטיעות, הרי זה לא ילקוט, ואם לקט יעלה באחד במאתים" (ערלה פ"א מ"ו).

כלומר, הדין הוא שערלה שנתערבה הרי זה עולה ומתבטל באחד ומאתים, אך זהו רק בדיעבד, כי לכתחילה אין לבטל ולערב ערלה באחד ומאתיים כדי להתיר את האיסור, כי "אין מבטלין איסור לכתחילה".

אמנם ביטול איסור הערלה הוא רק לאחרי שנלקט מן המחובר, אבל כאשר הערלה עדיין מחוברת לקרקע אינה בטילה גם אם נתערבה בנטיעות אחרות, כי "מחובר לא בטל". ולכן ב"נטיעה של ערלה כו' שנתערבו בנטיעות" – "לא ילקוט", כי לא נתבטל עדיין (ראה בכ"ז מפרשים בערלה שם).

ויש ללמוד מזה הוראה בעבודת האדם לקונו:

כלל הוא בכל התורה כולה שהמיעוט בטל ברוב. ואם כן יש לשאול: מכיון שעם ישראל הם "המעט מכל העמים" (ואתחנן ז, ז), איך יש כוח בידם שלא להתערב ולהיבטל בתוך מדבר העמים?

ועל זה כתוב "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום" (ואתחנן ד, ד). שמכיון שעם ישראל קשורים ומאוחדים תמיד עם הקב"ה וכל הזמן הרי הם בבחינת "מחובר", לכן אי אפשר שיתבטלו ח"ו ויתערבו באומות, אלא גם בתוך ה"שבעים זאבים" הרי הם חיים וקיימים, ו"עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב" (בלק כג, ט).

(ע"פ לקוטי שיחות ח"ג עמ' 993)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

עם ישראל – המיעוט שלא "בטל ברוב"!

עוד פוסטים דומים

שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
ב ניסן פרשת הנשיאים והילולת צדיקים

ב ניסן

פרשת קרבנות הנשיאים ב' ניסן והילולא דצדיקיא ב ניסן בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר: הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: