מסירות נפש על אהבת ישראל

על אהבת ישראל – ממתק לשבת לפרשת קדושים תשע"ו 2016

ב"ה

ממתק לפרשת קדושים תשע"ו
לעילוי נשמת כל קורבנות השואה השם יקום דמם.

בעיר ריו דה ז'נרו שבברזיל היה רב שניהל את בית הספר היהודי, יום אחד פנו אליו הורים של אחד מילדי בית הספר וביקשו אם יוכל לדבר עם בתם שעומדת להתחתן עם גוי ולבקש ממנו לבטל את התוכנית, הרב נפגש עם הבחורה והסביר לה שאבא שלה על סף התקף לב ואמא שלה כל היום בוכה אבל היא התעקשה ואמרה שהם לא יכולים להתערב בחייה והיא לא מוכנה לעזוב את החבר, הרב היה לפעמים מתייעץ עם הרבי מליובאוויטש ומשלא הצליח לשכנעה פנה לרבי בשאלה מה הוא יכול לעשות ענה לו הרבי "תגיד לבחורה שיש יהודי בניו יורק שלא יכול לישון בלילה בגלל שהיא עומדת להתחתן עם גוי" הוא הוריד את הטלפון וחשב לעצמו "הסברתי לה כמה קשה המצב של הוריה וזה לא עזר, למה שיעניין אותה מיהודי בניו יורק" באותו רגע הטלפון מצלצל והמזכיר אומר לו "הרבי ביקש להגיד לך שאם אתה לא תאמין היא בטח לא תאמין" הוא לא שאל יותר שאלות והלך לפגוש את הבחורה, כשהגיע לא רצתה לדבר איתו אבל כשאמר לה את מה שהרבי אמר והראה לה תמונה של הרבי פרצה בבכי ואמרה לו "היהודי הזה כבר שלושה לילות מגיע אלי בחלום ואומר לי שלא אעשה את זה" ואכן בסופו של דבר בזכות זה היא עזבה את הגוי וב"ה זמן קצר אחר כך הכירה יהודי והיא חיה באושר ושמחה.

***

מה שמדהים בסיפור הזה זו האהבה של הרבי לכל יהודי, כשהרבי אומר שהוא לא יכול לישון בלילה הוא באמת מתכוון לזה שיושבת בחורה בברזיל שיש לה בעיה והוא בניו יורק לא יכול לישון, זו אהבת ישראל אמיתית.

***

בפרשתנו כתובה מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ידוע הסיפור על אותו גוי שבא להלל הזקן ואמר לו "אני רוצה להתגייר אבל בתנאי שתלמד אותי את כל התורה בעומדי על רגל אחת" אמר לו הלל "ואהבת לרעך כמוך, מה ששנוי עליך לא תעשה לחברך זה כל התורה והשאר זה פירוש", במבט ראשון זה מאוד מחמיא לנו לשמוע שהתורה שלנו כולה מדברת על אהבה אבל השאלה היא האם זה באמת נכון? מה הקשר בין אהבת ישראל לשבת, כשרות וכו'?, וכמו כן נשאלת השאלה האם זו בקשה ריאלית להגיע באמת לאהבה אמיתית לכל אחד ואחד? בעל התניא אומר שמצווה זו ריאלית מאוד אם רק נצליח לעורר בעצמינו את הידיעה שרוחניות היא העיקר והגשמיות טפלה כי מה שגורם לכך שלא נוכל לאהוב אנשים זה המראה החיצוני או ההתנהגות החיצונית שלהם אבל את הנפש הפנימית אף אחד מאתנו לא באמת מכיר והרי לכל יהודי יש נפש אלוקית, לכן אם אתמקד בחלק הרוחני ואעלה את המודעות הרוחנית שלי אצליח באמת להגיע לידי אהבה אמיתית לכל יהודי, מה גם שברוחניות אין לי שום בעיה לתת לכל אדם את כל מה שיש לי כי נתינה רוחנית אינה מחסירה דבר אצל הנותן לעומת הגשמיות.

ולכן זה גם היסוד לכל התורה כי כל מצוות התורה מטרתם היא להעלות את המודעות הרוחנית של האדם וככל שיקיים יותר את מצוות התורה יהיה לו יותר קל לקיים את ואהבת לרעך כמוך.

***

לפעמים כשאנחנו יוצאים מהסביבה הטבעית שלנו כמו בטיול קל לנו יותר לקיים את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" אנחנו נהנים לעזור לאנשים שאנחנו לא מכירים ויושבים עם כל אחד גם אם הוא נראה שונה ממני וכו' והמטרה שלנו צריכה להיות לקחת את האווירה הנפלאה הזו של האחדות שחווינו בטיולים ולהשתמש בה גם בחזרתנו לארץ להיזכר תמיד שזה אפשרי ולהשתדל להגיע למצב שכשליהודי משהו לא טוב בגשמיות או ברוחניות לא נוכל לישון בלילה עד שנצליח לעזור לו ובזכות זה נזכה לגאולה אמתית ושלימה בקרוב ממש.

שבת שלום

‫#‏ממתק_לשבת

5/5

תגובה אחת

  1. השבת פרשת קדושים
    (אהבת-ישראל – הכלל הגדול)

    בפרשתנו מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך". מובן מאליו שמי שמקיים את הציווי הזה נמנע מגזל ומגניבה, מנקימה ומנטירה, והוא מקיים את כל המצוות שבין אדם לחברו – שהרי הוא אוהב את זולתו "כמוך". מדוע אפוא צריכה התורה למנות את כל המצוות שבין אדם לחברו ואינה מסתפקת בציווי "ואהבת לרעך כמוך"?

    את התשובה לכך נותן רש"י בפירושו לפסוק, בשם רבי עקיבא: "זה כלל גדול בתורה". כלומר, מצוות אהבת-ישראל היא כלל, וכמו כל כלל, יש לו פרטים, שהם הציוויים המוגדרים, העוסקים כל אחד ואחד בפרט זה או אחר של הכלל הגדול. יש בתורה עוד דוגמאות למצווה כוללת, שאחריה באים פרטים.

    אך עדיין אפשר להוסיף לשאול: אכן, מצאנו בתורה כלל ופרטים, אולם במה דברים אמורים, כאשר הפרטים נמנים בסמיכות לכלל, ואז ברור שהם הפרטים של אותו כלל; אולם בנידון שלנו, הלוא הפרטים מפוזרים בכמה מקומות בתורה, ואם-כן איך אפשר לומר שכל אלה פרטים של כלל שכתוב במקום אחר ורחוק מהם?

    התשובה לכך רמוזה גם היא במאמרו של רבי עקיבא: "זה כלל גדול בתורה". כאשר מדובר בכלל רגיל, הפרטים צריכים להיכתב בסמיכות לו; אולם "ואהבת לרעך כמוך" הוא "כלל גדול בתורה" – כלל מרכזי הנחלק לפרטים רבים בכל התורה כולה, ובכלל כזה אין הכרח (וגם בלתי-אפשרי) שכל הפרטים ייכתבו סמוך לו.

    בכך גם ניתנת תשובה לשאלה גדולה ומרכזית: האדם אדון על מעשיו, ובתחום זה אפשר לצוותו לעשות או להימנע מלעשות דבר-מה; אבל לא כל אחד ואחד מסוגל ליצור רגשות בליבו, שאפשר לצוותו על כך. איך אפשר אפוא לצוות כל יהודי לחוש אהבה בליבו כלפי כל יהודי שני, ועד לאהבה בדרגת "כמוך"?

    אולם על-פי דברי רבי עקיבא ש"ואהבת לרעך כמוך" הוא "כלל גדול", שפרטיו הם כל המצוות שבין אדם לחברו, מובן שהציווי המעשי אינו על רגש שבלב (שבזה קשה לצוות כל אחד ואחד), אלא בקיום הפרטים, שהם היישום בפועל של הציווי "ואהבת לרעך כמוך".

    כאשר יהודי מקיים בפועל את הציוויים הפרטיים – החל מאלה המנויים קודם לכן: "לא תלך רכיל… לא תשנא… לא תיקום", ועוד לפני-כן: "לא תגנובו" וגו' – בזה באה לידי ביטוי המשמעות המעשית של מצוות אהבת-ישראל. יהודי זה מתנהג בפועל כלפי הזולת כפי שהוא רוצה שיתנהגו עמו.

    העובדה שמאמר זה אמר רבי עקיבא טומנת בחובה עוד רמז. רבי עקיבא אמר: "חביבין ישראל שנקראו בנים למקום". מזה עולה, שהיחס שבין יהודי אחד לחברו הוא יחס בין אחים. כאשר יהודי יתבונן בעובדה זו, שהיהודי השני הוא אחיו – ממילא יתעורר גם בליבו רגש של אהבה אליו, וכך יגיע לא רק לקיום המעשי של המצווה (בקיום הפרטים, כנ"ל), אלא גם ברגש של אהבה "לרעך כמוך" בליבו.

    (על-פי לקוטי שיחות כרך יז, עמ' 215)

    שבת שלום!!!
    לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

על אהבת ישראל – ממתק לשבת לפרשת קדושים תשע"ו 2016

עוד פוסטים דומים

כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד