עירוב תבשילין

עירוב תבשילין הלכה למעשה

כאשר יום-טוב חל ביום שישי, קיים צורך לתת פתרון לבישול ועשיית מלאכות לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג עצמו בלבד, אבל לא לצורך יום אחר, אפילו הוא שבת.

על-כן תיקנו חז"ל את התקנה הנקראת 'עירוב תבשילין', שעיקרה הכנת תבשיל מיוחד מערב החג לצורך השבת, שעל-ידי כך מותר להוסיף לבשל, להדליק נרות וכו' בחג גם לצורך השבת.

אבל יש לזכור:

א) כאשר חלים שני ימי חג צמודים לפני השבת (ראש השנה, שבועות, פסח וכו ימים חמישי ושישי בחו"ל), העירוב מתיר לעשות מלאכה רק בחג השני לצורך שבת; אין היתר לעשות מלאכה בחג הראשון לצורך החג השני, שאינה לצורך היום הראשון.

ב) אין היתר זה מועיל אלא אם קיימת אפשרות כלשהי ליהנות מתוצאות המלאכה ביום החג עצמו, כגון שאם יזדמנו אורחים בחג, יוכלו ליהנות מבישול זה. לכן משתדלים לסיים את ההכנות לכבוד שבת בשעה מוקדמת.

מתי עורכים עירוב תבשילין?

יום-טוב החל ביום שישי, מדין התורה

מותר לבשל מיום-טוב לצורך שבת )כשמבשל

בשעה מוקדמת – כדלקמן(, אך צוו חכמים

שיש להתחיל במלאכת ההכנה לשבת כבר

בערב יום-טוב על-ידי 'עירוב-תבשילין"

)תבשיל ומאפה שמכינים כבר מערב יום-טוב

עבור השבת(. ונכון לעשותו כבר בבוקרו של

ערב החג או כבר בליל ערב החג – אם יוצא

לדרך, וכן נהוג להכריז ולפרסם תזכורת בערב

החג, בכדי שלא ישכחו לעשותו, וניתן לעשותו

עד כניסת החג )וגם בבין השמשות(.

🪔 🪔 🪔

כיצד עושים את עירוב התבשילין?

לצורך 'עירוב תבשילין', לוקחים חלה או

לחמניה שלימה בשיעור של 'כביצה' )54

גרם(, ותבשיל חשוב כגון מנת דג או בשר

בשיעור של 'כזית' )27 גרם(, ומניחים אותם

במקום שמור במשך כל החג בתנאים נאותים

שיאפשרו לאכול מהם בשבת. אחר כך לוקח

בעל הבית את הפת והתבשיל ומזכה בהם

לאחרים ע"י שייתנם לאחר )לכתחילה יש לזכות ע"י אדם שאינו מבני ביתו )ואפשר ע"י

בנו הנשוי((, ויאמר לו שמזכה בזה לכל הרוצה

לסמוך על עירוב זה, הזוכה נוטל את העירוב בידו

ומגביהו טפח ומחזירו לבעל הבית, ומברך בעל

הבית על מצוות עירוב, ואומר את הנוסח המובא

בסידור שמשמעותו שיוכל לעשות כל צרכי שבת

בחג.

🪔 🪔 🪔

נוסח הברכה

""ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב", ומוסיפים: "בעירוב הזה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום-טוב לשבת"

הברכה על עירוב תבשילין

🪔 🪔 🪔

מהן ההכנות לשבת המותרות בחג?

אף שבנוסח העירוב מובא שהוא עבור כל

צרכי השבת, עירוב התבשילין נועד להתיר רק את

הכנת צרכי הסעודה בחג עבור השבת, ולכן מותר

להדיח כלים עבור סעודות השבת ולהכין את צרכי

הסעודה. אך דברים שאינם מצרכי הסעודה אסור

לעשותם אף שעשו 'עירוב-תבשילין', ולכן אסור

בחג להביא יין ממקום אחר לצורך סעודת הלילה,

וכן אסור לגלול את ספר התורה בכדי שיהיה מוכן

לקריאת השבת, וכן אסור להדליק נר עבור יאר-

צייט שיחול בשבת. אך מותר לטבול בחג לכבוד

🪔 🪔 🪔

המעוניינים לבשל בחג עבור השבת, מתי יבשלו?

עירוב התבשילין מועיל ומאפשר לבשל בחג

עבור השבת, רק בתנאי שהמאכל מוכן וראוי

לאכילה כבר ביום-טוב עצמו, כך שעקרונית יהיה

ניתן לאכול את המאכל שבישל בחג כבר ביום-

טוב עצמו. ולכן באם רוצים לבשל עבור השבת יש לוודא שיהיה המאכל מוכן קודם השבת, ובאם

לא אסור להכינו.

🪔 🪔 🪔

חג החל בערב שבת, מתי עורכים את סעודת החג?

לכתחילה יש להשתדל להתחיל את סעודת

החג לפני תחילת שעה עשירית )כלומר, שלוש

שעות זמניות לפני השקיעה(, בכדי שיוכל לאכול

סעודת שבת לתיאבון. וראוי שיסיים את סעודתו

לפני השקיעה. את סעודת החג ניתן להמשיך עד

השקיעה, ואח"כ אין להמשיך לאכול כיון שחלה

חובת קידוש. במצב זה ישנה אפשרות לפרוס מפה

על הפת, ולערוך קידוש באמצע הסעודה, אלא

שלמעשה לא נוהגים כן, אלא מברכים ברכת-

המזון, מתפללים קבלת שבת וערבית של ליל

שבת, ולאחר מכן מקדשים ועורכים את סעודת

ליל-שבת.

🪔 🪔 🪔

מתי אוכלים את העירוב תבשילין?

לאחר שסיים להכין את כל צרכי השבת מותר

מעיקר הדין לאכול את העירוב, אך מצוה מן

המובחר לשמור את פת העירוב ל'לחם משנה'

ולבצוע אותה בסעודת שבת. ויש נוהגים לצרף

אותה ללחם משנה בכל אחת מסעודות השבת,

ולבצוע אותה בסעודה שלישית. אם אינו אוכל

פת בסעודה שלישית, יבצע אותה בשבת בסעודה

שניה.

כתיבה: הרב שמואל מקמל. הגהה: הרב שבתי יונה פרידמן.

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

עירוב תבשילין הלכה למעשה

עוד פוסטים דומים

לימוד חסידות ללג בעומר

לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל

בס"ד שיעור לימוד ל"ג בעומר לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל לימוד מוביל

קרא עוד
תזכורת לפני חג הפסח

תזכורת לפני חג הפסח

לעשות ברכת האילנות ללמוד הלכות לפסח הגעלה, קנייה, טבילת כלים לקנות מצות שמורות לקנות יין אדום קידוש לבנה לתת קמחא דפסחא שווי סעודת חג כל 8

קרא עוד
הא לחמא עניא

בס"ד שיעור וידיאו הכנה לפסח לפי שיחה של הרבי מליובאוויטש למה מתחילים את הסדר עם "הא לחמא עניא" ומידת הביטול

שיעור חסידות לפסח שיעור הכנה לפסח לפי שיחה של הרבי מליובאוויטש למה מתחילים את הסדר עם "הא לחמא עניא" ומידת הביטול שיעור תורה בנושא הרבי מליובאוויטש

קרא עוד
תפילה למציאת הטוב

תפילה לכל בקשה

אוסף תפילות לכל בקשה, עצלות וכו מוכן לשיתוף והפצה ה' אחד הענק לי את העוז להשיל מעלי כל עצלנות ואדישות שבנפשי, אשר מעיקות על גופי האפשר

קרא עוד