טיפות נופלות למים

מדוע היו ישראל "שטופים בעבודה זרה"?

על הפסוק בנוגע לקרבן פסח "והי׳ לכם למשמרת" (יב, ו) כתב רש"י "הי' ר' מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר ואעבור עליך . . הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו ולא היו בידם מצות להתעסק בהם כדי שיגאלו . . נתן להם . . דם מילה . . ואומר גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו. ולפי שהיו שטופים בעבודה זרה אמר להם משכו וקחו לכם, משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצוה".

ויש לדקדק, הרי להוכיח שבזכות דם מילה נגאלו ישראל ממצרים מספיק לשון הכתוב "גם את בדם בריתך שלחתי אסירייך", שמזה מבואר שזכות "דם בריתך" גרמה ל"שלחתי אסירייך", וא"כ, לאיזה צורך הביא רש"י גם סיום הכתוב "מבור אין מים בו", דלכאורה אין תיבות אלו מוסיפות בהראי'?

ויש לפרש הדברים בעבודת האדם לקונו:

על הפסוק  "והבור ריק אין בו מים" (פ' וישב לז, כד) פירש רש"י "מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו". ומבואר במקום אחר (לקוטי שיחות חט"ו עמ' 324 ואילך), דבזה רמז נפלא בעבודת השי"ת, שאין לאדם ליבטל אפילו רגע אחד מעבודת הבורא ית'. כי כאשר אין הראש מלא ועסוק בענינים קדושים – ב"אין מים אלא תורה", אזי מיד נכנסים לשם במילא "נחשים ועקרבים" וענינים אסורים ר"ל.

ויש לומר שענין זה נרמז במה שהביא רש"י "מבור אין מים בו". דזה שבזמן ההוא היו ישראל "שטופים בעבודה זרה", הוא מפני ש"לא היו בידם מצוות" והיו בבחי' "בור אין מים בו", ולכן נכנסו לשם מיד ה"נחשים ועקרבים" ר"ל, ונתדבק בהם הרע של מצרים. ולכן הוצרכו ל"דם מילה" ולמצות "משכו וקחו לכם".

(ע"פ לקוטי שיחות חט"ז עמ' 117 הערה 31)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

עבודת הבורא וקורבן הפסח

עוד פוסטים דומים

עירוב תבשילין

עירוב תבשילין הלכה למעשה

כאשר יום-טוב חל ביום שישי, קיים צורך לתת פתרון לבישול ועשיית מלאכות לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג עצמו בלבד, אבל לא לצורך

קרא עוד
כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: