ניצבים לפני ה'
" אתם ניצבים היום כולכם…" (דברים כט,ט).
פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה.
הרבי מליובאוויטש מסביר כי בשבת זו הקב"ה מברך את עם ישראל
וכל אחד ואחת מאתנו. ומהי הברכה? "אתם ניצבים היום כולכם".
"היום" זהו ראש השנה, יום הדין, ובו "אתם ניצבים", בעמידה איתנה – קיימים ועומדים, זוכים בדין.
"ניצבים" – מבטא עמידה תקיפה ואיתנה, תקיפות של מלך, כפי שנאמר: "ניצב מלך" (מלכים א כב, מח). תקיפות של מלך מומחשת בגמרא בביטוי: "אמר מלכא – עקר טורא" אמר המלך – נעקר ההר). זו התקיפות שנותן הקב"ה ליהודי – לעקור הר! ההפרעות שצצות לעיתים בעבודת ה', יש מהן ש"נדמה להם כהר". אולם ליהודי ניתן הכוח לעקור את ההר. כלומר לקחת את המכשול עצמו ולהעבירו לתחום הקדושה, כך שישרת את עבודת ה'.
התנאי לעוצמה זו של עם ישראל "אתם ניצבים" הוא "כולכם" – תחושת האחדות. על אף ההבדלים בינינו – יש "ראשיכם שבטיכם" ויש "זקניכם ושוטריכם" יש "טפכם נשיכם" עד "חוטב עציך" ו"שואב מימיך"- לכל אחד תפקידו וזהותו, אך כולם חייבים לחוש את האחדות המלכדת את כולם.
אחדות הנובעת מהעובדה שכולם עומדים "לפני ה' אלוקיכם", וכולם רוצים לעבדו בכל ליבם ונפשם, לכן נוצרת בתוכם תחושה עמוקה של אחדות, אשר היא הכלי לקבלת ברכתו של הקב"ה:
לכתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה ברוחניות ובגשמיות לכולנו!
לסרטון 12 דקות על פרשת ניצבים בראי החסידותhttp://youtu.be/