טיפות מים בשלולית

נח והפרנסה

איך ינצל אדם מטרדות הפרנסה?

מי המבול אשר באו על הארץ נתבאר עניינם בסה"ק שבעבודת השי"ת הם מורים על טרדות הפרנסה, ד"שעבוד הפרנסה נקרא 'מי נח' . . יגיעות וטרדות הפרנסה לעסוק בעניני עולם הזה הגשמי והוא בחינת 'מים רבים'" (תו"א ריש פרשתנו). ואמר הבעש"ט שהדרך לינצל מ"מי נח" אלו היא "בא אל התיבה" – שיכנס האדם אל "תיבות" ואותיות התורה והתפילה, ואזי יהיה מוגן ובטוח מפני המבול והטרדות (ראה כש"ט בהוספות ס"ח ואילך).

ביאור הדברים:

איתא בזהר (זח"א קצט, ב. זח"ב סב, ב) אודות רב ייסא סבא, שאף על פי שהיה מזונו מוכן לפניו, לא היה אוכל ממנו "עד דשאיל מזוניה קמי מלכא קדישא". ולכאורה הוא דבר תמוה, דהלא הקב"ה כבר המציא לו מזונו והוא עומד לאכול הימנו, ומה לו לבקש עתה על מאכלו?

אלא שמבואר בספר התניא באריכות (שעהיחוה"א פ"א, פ"ב, ועוד), אשר העולם מצד עצמו אין לו קיום ואין לו מציאות והוא אין ואפס המוחלט, וגם לאחר שבראו השי"ת בששת ימי המעשה, עדיין הרי מצד עצמו אין לו קיום וצריך לחזור להיות אין ואפס כבתחילה, אלא שהקב"ה בחסדו ממשיך ובורא אותו בכל רגע מחדש, וכנוסח התפילה "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית".

ולכך היה רב ייסא סבא מתפלל להקב"ה קודם האכילה שימציא לו מזונו, לפי שהכיר בכך שהקב"ה בורא את המאכלים שלפניו כל רגע מחדש מאין ליש, ובטובו מואיל להמשיך לחדשם לזונו ולפרנסו.

ואם כן האדם אשר ירא מפני מים הזדונים דטרדות הפרנסה שמבלבלים אותו מתורה ועבודה, הרי עצתו היא ליכנס לתיבות התורה והתפילה:

כי אדם המבקש צרכיו מהשי"ת בידעו שהוא ית' מהווה בכל רגע מחדש את כל הנבראים וכל הצטרכויותיו, הרי השקפתו על כל ענייני העולם משתנית לגמרי, כי מבין הוא אשר כל ענייני העולם אין להם מציאות מצד עצמם כלל כי אם זאת שהשי"ת מהוום ומחיים מאין ליש בכל רגע ממש, ובידעו גם התכלית והמכוון בכל זה, שהקב"ה ברא עולמו בכדי שבני ישראל ילמדו התורה ויקיימו המצוות בדברים הגשמיים דייקא, א"כ כל עסקי פרנסתו וצרכי גופו הם אך ורק מכשירים וכלים בכדי שיוכל לעבוד ה' ולמלא תכלית וכוונת בריאתו.

ובמילא אין ענינים אלו מטרידים אותו מהתפילה, כי הרי עסקו בהם הוא רק כדי שיסייעוהו בעבודתו לקונו, ועבודה המטרידה אותו מעבודת ה' אינו עוסק בה כלל, ויתירה מזו, שעסקו בעניני הרשות אינה "טרדה" והפרעה לעבודתו את קונו, שהרי גם היא חלק מעבודת ה', שעובד את קונו גם בעת עסקי הגוף וצרכי הפרנסה, ומקיים את הציווי "בכל דרכיך דעהו".

(ע"פ לקוטי שיחות חלק א ע' 5 ואילך)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

נח והפרנסה

עוד פוסטים דומים

עם אחד לה' אחד

עם אחד לה' אחד

 במגילת אסתר כתוב: "ויאמר המן למלך אחשוורוש ישנו עם אחד, מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך.." כלומר, המאפיין ומייחד את העם היהודי הוא היותו אחד–

קרא עוד
חלום על שמן זית

ממתק לשבת פרשת תצווה תשע"ה

טור לפרשת תצוה קרה לכם פעם שהייתם בלחץ אדיר וגיליתם כוחות שלא הכרתם? חשתם סכנה ורצתם במהירות גבוהה ממה שידעתם שיש ביכולתכם? לפני שנתיים בארה"ב, ג'ף

קרא עוד
מתנת יום הולדת

ז' באדר מזל טוב לנו

בנוגע לחודש אדר כתוב בגמרא: המן הפיל פור, לבחור יום בו יוציא תוכניתו לפועל. "כיון שנפל פור בחודש אדר, שמח (המן) שמחה גדולה, אמר- נפל לי

קרא עוד
המשכן בשממה. איור מתוך תנ"ך הולמן, שנת 1890.

שיהי' פנימיות האדם לה' לבדו

בנוגע למזבח הקטורת כתוב בפרשתנו (ל, ט): "לא תעלו עליו גו' עולה ומנחה". ויש ללמוד מזה בעבודת האדם לקונו: ידוע מה שכתוב בספרים (ראה ראשית חכמה

קרא עוד
תפילה בזריחה

"מחני נא מספרך" – מזון רוחני

בפרשת השבוע, תצוה. הקב"ה מצווה את משה ציוויים רבים בענין המשכן וכליו. למרבה הפלא שמו של משה לא מוזכר בכל הפרשה. ואכן מאז לידתו של משה

קרא עוד
בגדי הכהן הגדול

ה"אבנט" בעבודת האדם

בפרשתנו (כט, ט): "וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו". ועל צורת חגירת האבנט כתב הרמב"ם (הל' כלי המקדש פ"ח הי"ט): "האבנט . . אורכו ל"ב אמה, מקיפו

קרא עוד
עין ירוקה

היהלום עם העינים הירוקות

הוא הסתכל לה בעיניים. הן היו ירוקות ומאירות. היא הקרינה טוב לב, הייתה נראית מיוחדת. החיוך והאושר זרחו מהפנים שלה. הוא התאהב. **** השם שלה רימז

קרא עוד