נורית ילדה תמימה

נורית ילדה תמימה

נורית הייתה ילדה תמימה, כזאת שאף פעם לא היה לה ספק לגבי הדברים שנאמרו לה שהם נכונים.
זהובת שיער ואדומת שפתיים, שיערה היה גולש ועל אפה היו ניצבים תדיר נמשים קטנטנים שזהרו בשמש, עיניה היו ירוקות וגדולות בעלות הבעה ישירה ותמימה.
אמא שלה הייתה אשה חמה ואוהבת שהכירה בתמימותה של ביתה, הגנה עליה כשעשתה טעויות בבית הספר, ותמיד עמדה לימינה תומכת חובקת ואוהבת.
כשבגרה נורית, אמה דאגה לגורל ביתה בעולם האכזר בחוץ וכרגיל רצתה בכל מאודה להגן עליה, ובזמן שהיו יושבות יחד לקפה של בוקר שבת ומדברות על דא ועל הא ,הייתה מעלה את נושא הגברים שוב ושוב.
"תיזהרי תמיד מגברים. שקרנים הם ונכלוליים, הם יביאו אותך למקומות שלא תרצי להגיע ואז יזרקו אותך אל פח הבכי והעצבות" הייתה חוזרת ואומרת לה אימה בטקס כמעט קבוע כמשפט סוף דיון, כששניהם היו מסיימות את הקפה וכל אחת פונה לענייניה.
כמובן שמסר שמגיע במעטה דאגה ובלבביות קונה את שביתתו בלב בקלות, השנים חלפו, נורית החכימה, התבגרה, ופרשה את כנפיה, וככה חיה לה בדירה משלה , עם החתולה שאיתה לא הייתה צריכה לדבר, ועם הקירות שתמיד היו שם בשבילה.
***
מעולם דירתה הייתה ריקה, בחיים לא עבר את סף דלתה אף צילו של גבר, חברות ביקרו אותה לפעמים ואף מידי פעם היו נשארות לישון אצלה על הספה, אך מעולם לא היה מי שיחבק אותה בלילות, מיטתה הייתה גדולה ורחבה אך נעדרת ריח של תשוקה, ובלילות, כתחליף לחיבוק אנושי, צמודה הייתה בשנתה לדובי האדום הגדול שקנתה לעצמה, היא זכרה את אותו היום שבו קנתה אותו במרכז העיר, היא זכרה איך מיד בתום הקנייה רצתה לתלוש את תוספת הבד שהייתה על בטן הדובי , "i love u " היה רשום שם.
היא לא הייתה צריכה את התוספת הזו, זה היה לה מיותר, היא התאהבה בדובי במבט ראשון ובצבעו העז, ומאז הייתה ישנה איתו, לילה אחרי לילה בנאמנות אין קץ.
****
מתי שהיה הדובי עייף מלחבק אותה והיה חייב רענון, היא הייתה מכבסת אותו, היא הייתה מכינה לעצמה כוס קפה של אחה"צ מיד כשהייתה חוזרת מעבודתה במשרד רואי החשבון בו עבדה, מכניסה אותו באהבה למכונת הכביסה, מדייקת בחומרים ע"מ שייתכבס כראוי ובריח שהיא אוהבת.
בסיום פעולת המכונה הייתה תולה אותו בעדינות במתקן הייבוש אשר בסלון דירתה הקטנה, מרפסת לא היה לה, ואף הרגיש לה מאד מיותר וחסכוני בתשלום שכר הדירה שגם ככה היה יקר.
יושבת הייתה עם כוס קפה נוסף אל מול המתקן, מחכה בציפייה לייבוש הדובי שלה, לפעמים הייתה אף גוררת את התנור בו השתמשה בחורף אל מול המתקן כדי שיזרז את הייבוש, שתוכל כבר לחבק את הדובי הריחני האהוב ולעלות על יצועה.
****
הלבד שלט בבית מזה זמן רב ולא היה מי שיטריד את מנוחתו.
הרבה פעמים רצה הלבד ללכת, נמאס לו כבר לגור אצלה כל כך הרבה זמן, הוא רצה להכיר בחורות חדשות, לקוחות טריות בשוק האנושי הכל כך מבלבל הזה, אמנם הוא ידע שמטבע ברייתו הוא לא יכול להשאר יותר מידי זמן אצל אחת , ויותר מאשר הזמן שהוקצב לו זה יהיה פשע מצידו להשאר, אך הוא הרגיש יותר מידי בנוח בביתה של נורית, היא הייתה כל כך מארחת נחמדה ושקטה, והתאימה את עצמה וסביבתה בשבילו עד שהיה לו ממש קשה לקום וללכת.
אף אחד לא הפריע לו, ואף כשהיה שקט בבית ונורית הייתה בעבודה , לא חשש הלבד לאבד אותה, "אין מצב שהיא תיזום משהו עם מישהו, אני יכול תמיד להיות רגוע" חשב לעצמו והמשיך לחייך לקירות איתם חלק את סודותיו.
****
וככה עברו להם הימים והשנים כשהלבד מתנחל בדירתה של נורית באין מפריע, היה לו טוב אצלה והיא מצידה לא נקפה אצבע בשביל שהוא יילך.
יום אחד הופתע הלבד לגלות שיש כוחות יותר חזקים ממנו, ויותר מתוחכמים ממנו, בדרך לא דרך פרצה ביום בהיר לבית דמות חדשה אותה לא הכיר, "גברת שינוי בתת מודע" היא קראה לעצמה, נכנסת בבטחון כשהיא ממלאת בנוכחותה את כל הבית.
הלבד ידע שכוחו מוגבל וכרגע הוא נמצא בעמדת נחיתות, הוא החליט להתרומם מהרגשתו , ובתחילה לא הראה שום חשש ממנה, ואף לחץ את ידיה באבירות, כמנסה לסמן לה, את לא תצליחי לסלק אותי מפה גם כשאת כל כך יפה ומוצלחת.
אך לאט לאט חש הלבד שמעמדו מתערער למרות נסיונותיו להאחז בעצמו, עצמו היה היחיד שבו היה יכול להאחז. לבדו.
****
גברת 'שינוי בתת מודע' הוכיחה יצירתיות וכל יום שינתה מחדש משהו בבית, זה התחיל בצבע העליז שהיא צבעה את הבית תוך כדי שהיא עמלה קשות להסיר את כל הכתמים השחורים מהקירות והרהיטים, כמה ימים אחר כך היא הוסיפה פרחים באגרטל סילקה את כל הפרחים הנבולים והחליפה את המים העכורים למים רעננים וזכים, באותו שבוע היא גם ניקתה ביסודיות את אהיל המוח שהיה תלוי במרכז הסלון שנים ארוכות ללא מגע מטהר ומרפא, צחצחה את חלונות הלב ופתחה אותם לרווחה, שבוע לאחר מכן הנקיון היה כבר לאורח קבוע, הגב' קיבלה אותו והודיעה שמהיום הוא דייר קבוע עם זכויות מיוחדות בהתאם לתפקידו, גב' 'מוזיקה שמחה' נחתה גם היא ללא מילים אפילו, בערב אחד קייצי, ואף היא התקבלה בחום ובחמימות ע"י הגב', ולאחר תקופת זמן היא הכריזה בחגיגיות שהיא מכניסה לבית הרבה אורחים טובים בזמן הקרוב, ומי שלא מתאים לו יכול ללכת ולחפש לו בית אחר שיתחשבו בו שם.
הכרזה זו הייתה כסכין בליבו של לבד, הוא הבין את הרמז המפורש טוב מאד, הבין שאין לו יותר מה לעשות שם. אבל לאחר התייעצות קצרה עם עצמו הוא החליט לקחת את הזמן, "כל עוד נורית לא החליטה סופית שאני לא רצוי אני אשאר" חשב לעצמו עם עצמו.
הקש ששבר את הגמל במלחמתו העיקשת והארוכה להשאר אצל נורית, היה ביקור בלתי צפוי בבית, כתפקידו בתור האחראי על הדלת, לבד הסתכל בעינית כששמע את הדפיקות ההחלטיות התפחלץ וקפא על עומדו.
נורית עמדה בעברה השני של הדלת חבוקה בידי בחור עם חיוך גדול, שיער שחור ועיניים גדולות ומבינות, הם צחקקו יחד כשנורית שקשקה במפתחותיה, נבוכה וביישנית כהרגלה,
"זהו, יותר את לא לבד" שמע לבד את קולו של הבחור כשהוא מדבר לנורית.
לבד הרים ידיים אל מול עצמו. הבין שהפסיד סופית,
ומשום שכבר לא נשארו לו שום חפצים בדירתה של נורית, פתח את הדלת לזוג, נופף לשלום ופנה לצאת.
נורית חייכה איליו, "התקופה שלך הסתיימה אצלי", אמרה לו בקול.
הוא חייך אליה חזרה "שתדעי, שהכל בזכות גב' שינוי בתת מודע".
"אנחנו יודעים" אמרו הזוג במקהלה וסגרו יחד את הדלת.

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ. אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות.
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •   
  •  
  •  
טיול בניו יורק
כנסו לקרוא חוויות של מטיילים
המלונית של צבי בניו יורק
נוח לכיס ונוח לטיול

 

כתיבת תגובה

איציק לביא

Y.i. Lavi : גר בברוקלין ניו יורק: כותב למגירה, כותב לנשמה וכותב גם לנו. ניתן לעקוב אחריו גם בפייסבוק https://www.facebook.com/yitzchak.lavi

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות