היהודים הפשוטים

משה רבינו – 'מפרנס' האמונה ו'מחבר' ישראל

בתחילת פרשתנו נאמר (כז, כ): "ואתה תצווה את בני ישראל". ויש לבאר פסוק זה ע"פ פנימיות:

כתוב בזוהר הקדוש (ח"ג רכה, ב): "ההיא אמונה דלעילא יתזן ויתפרנס מני' על ידך [ע"י משה]". והיינו שמשה רבינו "זן ופרנס" את ישראל בעניין האמונה.

ומבואר בזה, שזה שכל ישראל מאמינים בה' באמונה פשוטה, הוא מצד נשמתם שרואה (למעלה) אלקות. ויתירה מזו, שמכיוון שהנשמה היא "חלק אלקה ממעל" (ראה תניא פ"ב), אין היא זקוקה לראיות על מציאות השי"ת, באשר היא "חלק" ממנו ית'. ומצד אלו הסיבות, מאמינים בני ישראל בקב"ה בפשטות, גם בלי ראיות.

וזהו שמשה רבנו "פִרנס" וחיזק את האמונה בבני ישראל. כי משה גילה והגביר אצל כל ישראל את כוח נשמותיהם, ועל ידי זה חיזק ממילא את אמונתם.

והנה, בתניא (פרק לב) כתב כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע ש"העושים גופם עיקר ונפשם טפלה אי אפשר להיות אהבה ואחוה אמיתית ביניהם". ורק המגביה והמעלה "הנפש על הגוף" יכול "לבוא לידי קיום מצות ואהבת לרעך כמוך לכל נפש מישראל למגדול ועד קטן". כי שורש נשמות כל ישראל – אחד הוא, שנשמתם מ"ה' אחד". ולכן מי שנשמתו מאירה בקרבו, מבין ש"כל ישראל אחים ממש".

ועל פי זה יש לבאר תוכן הפסוק "ואתה תצווה את בני ישראל":

כאשר גילה משה רבינו בישראל את כח נשמתם, הנה בנוסף לזה שהתחזקו באמונתם, פעל גם "תצווה את בני ישראל" – "ציווי" מלשון "צוותא וחיבור" (ראה תורה אור פרשתנו פב, א, ובכ"מ). והיינו, שע"י גילוי נשמתם, פעל שיהיו כל ישראל "בצוותא וחיבור", מחוברים ומאוחדים באחדות גמורה.

(ע"פ 'סה"מ מלוקט על חדשי השנה' חלק ג', עמ' לד)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

משה רבינו – 'מפרנס' האמונה ו'מחבר' ישראל

עוד פוסטים דומים

שכל האדם

למה נקראת התורה בשם "חוקותי"?

על הפסוק "אם בחוקותי תלכו", מפרש רש"י "יכול זה קיום המצוות, כשהוא אומר ואת מצוותי תשמרו הרי קיום המצוות אמור, הא מה אני מקיים אם בחוקותי

קרא עוד
במעלות של קביעת עיתים לתורה

מעלות ללומדי התורה

כמה מעלות טובות למי שקובע עיתים לתורה: מקיים מצוות לימוד התורה, התורה מזככת ומעדנת אותו, יודע את התורה ואינו נכשל מחוסר ידיעה, מתחבר ללומדי תורה, הבית

קרא עוד
קביעת עתים לתורה

התורה מביאה שפע רב

התורה מביאה שפע מי שימסור עצמו לעורר על: קביעת עיתים לתורה ברבים, התורה הקדושה לא תישאר חייבת לו; היא תביא לביתו שפע ברכה והצלחה, בגשמיות וברוחניות.

קרא עוד
מבחן העניות והעשירות

עני ועשיר באים לדין

שנו רבותינו: עני ועשיר באו לדין. לעני אומרים: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר 'עני הייתי וטרוד במזונותיי', אומרים לו, כלום עני היית יותר מהילל?!…

קרא עוד
ביתו קדוש

מי הוא קדוש?

קדוש הוא האיש הזה, אשר במעשיו הטובים גרם שביתו יהיה קודש לה'. רבי מנחם-מנדל מקוצק

קרא עוד
אהבת ישראל - כלי מחזיק ברכה

הברכות שב"קללות"

הברכות שב"קללות" בפרשתנו "בחוקותיי" (אותה קראנו בשבת) מצויה פרשת התוכחה, שבה מזהיר הקב"ה את עם ישראל לבל יסור מדרך התורה', ומודיע על המכות הנוראות שיינתכו עליו

קרא עוד
אהבת ישראל מרבי שמעון בר יוחאי

פרצופים שונים, דעות שונות

פרשת בחוקותי פרצופים שונים, דעות שונות בדרך כלל, כשאני אומרת משהו, בעלי מביע בדיוק את העמדה ההפוכה. בתור אשה, אני מצפה ממנו לגלות נאמנות ולהסכים עם מה

קרא עוד
אדם צריך בית

ממתק לשבת פרשת בהר תשע"ה

יוסי ורוני היו חברים שגדלו יחד מגיל צעיר מאוד, ההצלחה האירה להם פנים ושניהם הפכו להיות עשירי עולם, יום אחד הופתע יוסי לקבל מכתב מרוני ידידו

קרא עוד
חץ וקשת

המשחק בקשת – סימן טוב או לא?

ידוע מנהג ישראל (ש"תורה הוא") שבל"ג בעומר יוצאים אל השדה ומשחקים בקשת. ובביאור טעם המנהג – הנה, נאמר בספרים (בני יששכר מאמרי חודש אייר מאמר ג'

קרא עוד
ענינו של פסח שני הוא שאין דבר אבוד, תמיד ניתן לתקן

פסח שני

 "פסח שני". שנה לאחר יציאת מצריים, בשנה הראשונה שחגגו בני ישראל את חג הפסח. היו כאלו שלא יכלו להקריב את קורבן הפסח, כיון שהיו טמאים (טומאת

קרא עוד