על טענת קורח שבפרשתנו מצינו שענה משה "בוקר ויודע ה' את אשר לו" (טז, ה). יש לבאר על דרך החסידות שב"בוקר ויודע ה'" ענה משה וביטל טענתם של קורח ועדתו:
טענת קורח היתה "כי כל העדה כולם קדושים גו' ומדוע תתנשאו על קהל ה'". והיינו, שלמרות שגם קורח ידע גודל מעלת משה רבינו בידיעת התורה והשגות רוחניות, מ"מ טען שאין על משה להתנשאות על "קהל ה'", כי "המעשה הוא העיקר" (אבות פ"א מי"ז), ובנוגע לקיום המצוות במעשה ובפועל הרי כל ישראל שווים, ואין חילוק בין אופן קיום מצוה על ידי משה רבינו לאופן קיומו על ידי הפשוט בישראל. ולכן אין מעלותיו הרוחניים של משה רבינו טעם להתנשאות על קהל ה', כי העיקר הוא המעשה, ובזה שווה הוא לכל ישראל.
ועל זה ענה משה "בוקר ויודע ה'":
ענין המצוות הוא להוסיף אור בעולם, ובשעה שחסרה הכוונה הנכונה בעת קיום המצוות, הרי לא זו בלבד שיכול להיות שהמצוות לא "יאירו" את העולם, אלא מצוות אלו יכולים להגביר את החושך הרוחני בעולם. וכנראה במוחש, שלפעמים אדם מקיים מצוות והמצוות מוסיפים לו גאווה, ועד שאפשר שיקיימו מצוה רק כדי לרמות אנשים, כמובא בתוס' (תוד"ה כאלישע – שבת מט, א) על "אותן שעושין מחמת מרד" – "שהיו מניחין תפילין לרמות בני אדם".
וזהו מה שענה משה, שלמרות ש"המעשה הוא העיקר", מ"מ קיום המצוות צריך להיות באופן של "בוקר", שיוסיפו המצוות אור רוחני בעולם, וזה נעשה רק על ידי שמקיים האדם את המצוות עם הכוונה הנכונה. ולכן אין טענת "מדוע תתנשאו" נכונה, כי גם בקיום המצוות ישנה מעלה עצומה למשה רבינו, שמצד השגותיו הרוחניות, הרי מצוותיו "מאירים" את העולם באופן נעלה מאוד, שלא בערך משאר העם.
(ע"פ לקוטי שיחות ח"ד עמ' 1048 ואילך)
