מנורת העם…
פרשת בהעלותך פותחת בציווי הקב"ה לאהרון הכהן בדבר הדלקת המנורה בבית המקדש.
בפנימיות התורה מוסבר כי המנורה ונרותיה מסמלים את עם ישראל בכללותו, וכי בציווי על הדלקת המנורה טמונות גם הנחיות בעניין הגישה הכללית ליהודי שני, שהוא בבחינת נר ב'מנורה' של עם ישראל.
למנורת המקדש שבעה קנים. שבעה אלה מסמלים את שבעת הקווים הכלליים (חסד, גבורה, תפארת וכו') שקיימים בעם ישראל. יש יהודים שנוטים לקו החסד, האהבה, עשיית הטוב. ולעומתם יש אחרים שנוטים לקו הגבורה – הם קפדנים יותר, שמים דגש על סור מרע וכדומה.
יכול מישהו לחשוב, שרק דרך אחת נכונה ושכל השאר מוטעות. אומרת לנו התורה, יש בעם ישראל שבעה 'נרות', שבע דרכים והסתעפויות, וכולן נכונות וכולן יחדיו יוצרות את אור המנורה הטהורה של העם היהודי. וזאת כל עוד המכנה המשותף הוא התורה והשאיפה להאיר באור התורה – יש מקום לכולן, ואדרבה, ריבוי הגוונים יוצר את היופי וההדר המיוחד של עם ישראל.
מעובד מתוך (שולחן שבת), שיחות הרבי מליובאוויטש.
