טור לפרשת וישב – ישיבה בכלא
לפני כמה שנים היה בבנגקוק יהודי מבוגר מאוסטרליה שהסתבך עם החוק במשהו קטן ונשפט לשנת מאסר בכלא התאילנדי, כששוחרר שאלתי אותו "נו איך אתה מסכם את השנה?" הוא אומר לי "רבאיי אני חושב שצריכים לחוקק חוק שכל אדם ישב בכלא שנה אחת, תאמין לי יהיה לנו עולם הרבה יותר מושלם…"
***
בפרשתנו אנחנו קוראים על יוסף ואחיו, האחים ששונאים את יוסף על חלומותיו ועל היותו הילד ה"מוצלח" של אבא, הם מוכרים אותו לעבד, אך גם בהיותו עבד הוא לא נופל ולהיפך התורה מספרת לנו "ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח", גם בבית פוטיפר הוא מצליח מאוד עד לשלב שאשתו של פוטיפר גורמת לו להגיע לכלא, ההצלחה לא מסתיימת וגם בכלא יוסף רואה הצלחה ונהיה ממונה על כל האסירים.
***
אם נתבונן קצת יותר נראה שיש הבדל בין תיאור ההצלחה של יוסף בבית פוטיפר להצלחתו בבית האסורים, בבית פוטיפר הפסוק אומר "וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו" יוסף עדיין מרגיש שהוא זה שעושה את הדברים, כמובן שה' נותן לו כוחות אבל ההצלחה היא אישית שלו, כשיוסף בכלא כבר כתוב "ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד" זה לא המיוחד של יוסף עצמו אלא מתנה משמים. וכשיוסף משתחרר ועומד בפני פרעה הוא כבר אומר בצורה ברורה "בלעדי האלוקים יענה את שלום פרעה" לי אין כלום משלי הכל משמיים.
לפעמים דווקא במצב של לחץ האדם לומד לראות את המציאות בצורה נכונה יותר, אך
מסתבר שיש דרכים נעימות יותר…
***
התאריך העברי היום הוא י"ט בכסלו – ראש השנה לחסידות, ביום זה שוחרר רבי שניאור זלמן בעל התניא ממאסרו ברוסיה לאחר שמתנגדיו הלשינו עליו שולח כסף ליהודים בארץ ישראל שהיתה תחת השלטון העותמאני ולחמו ברוסיה ומיום שחרור הרבי החלה הפצת החסידות ביתר שאת.
תורת החסידות נותנת לנו את הכוחות להצליח לראות את יד ה' בכל דבר ולבטל את האגו (גם בלי לשבת בכלא) ספר התניא וכך גם שאר ספרי החסידות מעצימים בתוכנו את המודעות האלוקית ואת הראיה הפנימית בכל דבר ובכל אדם, זה מה שנותן ליהודי את הכוח להיות בשמחה תמידית ולהצליח לאהוב את הזולת ללא תנאים.
***
יהי רצון שנזכה כולנו ללכת בדרכי החסידות ואכן להיות תמיד בשמחה ובאהבת ישראל אמיתית ונזכה בזכות זה לגאולה אמתית ושלימה.
