מספרים על הרב גרוסמן, שהלך לכותל המערבי יחד עם יהודי עשיר ונדיב מאוד, כשהתקרבו לכותל, הם מבחינים ביהודי שנשען על אבני הכותל ובוכה בלי סוף. אומר הרב גרוסמן לעשיר: "תשמע, בא נעשה עסק, ניגש ליהודי הזה ונשאל אותו מדוע הוא ממרר בבכי? אם הבעיה שלו בתחום הרוחני, משהו שאני יכול לסייע לו כרב, אני מתחייב לסייע לו. ואם הבעיה שלו היא כלכלית, אתה תעזור לו"

אמר לו העשיר: "בסדר, אני מסכים".
ניגש הרב גרוסמן ואמר ליהודי: "אני רואה אותך כבר רבע שעה, יושב כאן ובוכה, אולי אני יכול לעזור לך במשהו?
עונה לו היהודי: "לא, אתה לא יכול לעזור לי…אני לא צריך עזרה".
אומר לו הרב גרוסמן: "תכיר, נמצא כאן אחד מגדולי הנדבנים, יש לך אולי בעיה כלכלית? כי אם כן, הוא יכול לעזור לך?
עונה לו היהודי: "לא, לא צריך".
אומר לו הרב גרוסמן: "אז מה קרה? מדוע אתה בוכה?
עונה לו היהודי: "אתה לא מבין כבוד הרב, יש לי עשרה ילדים, אתמול חיתנתי את הבן העשירי ובאתי היום להודות לקב"ה, על כך שזיכני לגדלם ולהכניסם לחופה בכבוד ובשמחה ועל כך אני בוכה. אינני צריך כלום, רק באתי להודות לה'".
***
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על המכות שהקב״ה מביא על המצרים, בשבעת המכות האחרונות, הקב״ה ציווה על משה שהוא בעצמו יביא את המכה על מצרים אך שלושת המכות הראשונות נפתחות בציווי ״אמור אל אהרון״ מסביר רש״י ״לפי שהגין היאור על משה כשהושלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו במכות דם וצפרדע ולקה על ידי אהרון, וכן במכת כינים ״לא היה העפר כדאי ללקות על ידו לפי שהגן על משה כשהרג את המצרי וטמן אותו בחול״.
***
בפסוקים אלו מלמדת אותנו הצורה עד כמה חשובה הכרת הטוב אפילו כלפי הדומם כמו נהר או עפר שאם נעזרתי בו לא אפגע בו ומזה עלינו ללמוד עד כמה צריכים אנו להכיר טובה לכל אדם שעוזר לנו או עשה משהו למענינו ובטח להודות לקב״ה על כל הטוב שהוא נותן לנו בכל רגע ביום, אותו הטוב שלפעמים נראה לנו מובן מאליו, נזכור תמיד להגיד תודה ולהכיר לו טובה באמצעות הוספה בקיום מצוות ומעשים טובים.