ספינה בזריחה

טור לפרשת אמור

 כותרת: מי אתה, עומר?

אם תכנסו בימים הללו לבית כנסת בתפילת ערבית, תשמעו את הקריאה "היום… ימים לעומר". 49 ימים אנו סופרים "לעומר", אבלו מהו בדיוק אותו "עומר"?

ימי החורף נגמרו והגיע חודש האביב, חודש ניסן. התבואה מתחילה להבשיל בשדות והחקלאים רוצים לקצור את התבואה הבשלה. באה פרשת השבוע ומצווה את איסור "חדש". אסור לאכול מהתבואה החדשה עד למחרת חג הפסח, ט"ז בניסן, שבו יקריבו את קרבן ה"עומר" בבית המקדש.

בערב פסח, היו הכוהנים יוצאים אל השדות וקושרים קבוצות של שעורים. ביום ט"ז ניסן, היו נוטלים מהן מידה מסויימת, הנקראת "עומר", ומניפים לפני ה'. רק אחר כך אפשר היה ליהנות מהתבואה החדשה של השנה.

מצוות העומר הייתה להביא לה' את התבואה הראשונה שנקצרה בשדה, בדומה למצווה 'ביכורים'. אנו למדים מכאן לתת לה' את החלק הראשון:

בראש ובראשונה, לתת את החלק הראשון של היום. להשתדל כי לפחות בימים הללו של ספירת העומר, הרגעים הראשונים של היום, עד תפלת שחרית, יהיו קדושים ורוחניים.

הבעל שם טוב כותב דבר נפלא: כל המחשבות, הדיבורים והמעשים של היום נמשכים אחרי המחשבה, הדיבור והמעשה הראשון של היום. וכמו שנראה הדבר הראשון, כך נראה היום כולו (כמו שהקפה של הבוקר, משפיע על היום כולו…).

במילים פשוטות, הכוונה היא לחשוב על פירוש מילות "מודה אני" עם הקימה מהשינה, ו/או להשתדל ללמוד דבר תורה לפני התפלה, ו/או כפי המובא בשולחן ערוך כי לפני התפלה, אסור לומר לאדם 'שלום' ולא לעסוק בעסקים.

כמו כן, אם בבית הספר לומדים לימודי חול – יש לוודא שהשעות הראשונות של היום יהיו מוקדשות ללימודי קודש, ורק אחר כך לימודי חול.

במעגל החיים, החלק הראשון הוא הילדות. לעיתים אנשים חושבים כי אפשר לזלזל בילדות, וכי עיקרו של האדם הוא בגיל מבוגר. אבל היהדות נותנת חשיבות עצומה לחינוך הילד, ודווקא בגיל הכי צעיר שיש. לכן הורו נשיאי חב"ד, כי גם אם תלמיד אמור ללמוד מקצועות חול, יש להשתדל שהשנים הראשונות שלו יהיו מוקדשות ללימודים על טהרת הקודש. כך הקדושה תיספג בו באופן יסודי, ותשפיע על כל חייו.

5/5

תגובה אחת

  1. בפרשתנו, פרשת אמור, מצווה אותנו התורה: "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה, תספרו חמישים יום". "ממחרת השבת" הכוונה למחרת יום טוב ראשון של פסח. למה התורה מגדירה אותו כ"שבת"? טמון כאן רעיון עמוק: יום טוב ראשון של פסח – ליל הסדר, הוא בבחינת "שבת", השמים נפתחים ומקבלים השפעות ישירות מהבורא – לא קשור למאמצי האדם. כעת, אחרי ליל הסדר מגיע "התור" שלנו…
    לאחר ניסי יציאת מצרים, עם ישראל היה בדרגת אמונה גדולה ביותר, אבל קבלנו את זה במתנה מאלוקים. אמונה זו לא קנתה קניין בנפשנו, כיוון שלא עמלנו עליה. בכל שנה בליל הסדר אנו זוכים שוב לאותה הארה, זוכים במתנה. ועכשיו אומר אלוקים: אני, כביכול, לוקח מכם את ההארה, עכשיו תעבדו לבד. תספרו יום אחר יום, כל יום ועבודתו המיוחדת, צעד אחר צעד, עד שתגיעו בכוחות עצמכם אל היעד הנכסף – קבלת התורה, ועל ידי כך תקנו קניין עצמי בנפשכם.
    כמו שאב נותן יד לבנו הקטן כדי שיוכל להתחיל ללכת, ואז הוא עוזב אותו כדי שיסתדר לבד בכוחות עצמו. כך ישנה תופעה מצויה אצל אנשים שעושים שינוי רוחני בחייהם. בתחילת דרכם הם חשים בהתלהבות והכול נעשה ביתר קלות, לאחר זמן ההתלהבות דועכת, והאדם נכנס לתסכול. אנו מוכרחים לזכור, שאותה התלהבות ראשונית היא בעצם מתנה נפלאה מהבורא, הבורא נותן לפעמים הארות והצלחות גדולות ואז הוא לוקח אותם, כדי שהאדם ירגיש לְמה הוא מסוגל להגיע, ויתגעגע לאותה הארה. וכך יום אחר יום כאשר הוא גודל וצומח בעבודת ה' זוכה הוא לאותו אור שנעשה לחלק ממנו ממש.
    שיהיה לכולנו בהצלחה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

מי אתה, עומר? ספירת העומר?

עוד פוסטים דומים

עירוב תבשילין

עירוב תבשילין הלכה למעשה

כאשר יום-טוב חל ביום שישי, קיים צורך לתת פתרון לבישול ועשיית מלאכות לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג עצמו בלבד, אבל לא לצורך

קרא עוד
כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: