סוחר בדים מצליח הגיע לרב שלו בתלונה על יהודי שפתח חנות בדים ליד חנותו..
" כבוד הרב יש לי ברוך השם פרנסה בשפע ועכשיו עלול אני לאבד הכל,אני מרגיש איך הלקוחות עוזבים אותי.."
הרב נתן לו ברכה לפרנסה וסיפר לו סיפור..
עגלון אחד נסע לעיר הגדולה,בדרך הרגיש שסוסו צמא, הוא היטה את כוון הנסיעה לשביל צדדי,שם זרם נחל מים..
הסוס התקרב למים לשתות אך נבהל מעט ואז נתן בעיטה במים ורק אז החל לשתות..
העגלון חקר את פשר התנהגותו של הסוס והבין שכאשר מרכין הסוס את ראשו הוא רואה את בבואת עצמו במים וחושב שיש שם עוד סוס שרוצה לשתות מהמים,לכן הוא בועט ברגלו ואז מעכיר את המים והסוס " השני " כביכול נעלם ואז שותה הסוס לרוויה וברגיעות.."
המשיך הרב ואמר לסוחר – "כמובן שהסוס הזה טיפש, הרי אין לו שום מתחרה וגם אם היה לו הרי יש מספיק מים בנהר,הכל זה דימיון.."
מזונותיו של אדם קצובים לו ,ואין אדם נוגע במה שמוכן לחברו אפילו במעט.
גם אם נפתחה חנות לידך, לא זה מה שיקח לך את הפרנסה, מה ששלך יהיה שלך, הכל זה פשוט הדימיון שלך..
אמנם הדבר קשה, הרי אני רואה שלקוח שהיה שלי עבר לחנות של השכן, אך תדע שבאמת השכן לא לקח לך כלום, מה ששלך אף אחד לא יכול לקחת..
אל תחשוב שחברך שהתקדם הוא זה שגזל ממך את הפרנסה..הפרנסה שלך נקבעה כבר, אם תרצה לשפר אותה, אל תתפלל לכישלון חברך אלא התפלל שיפתח לך צינור הפרנסה..
אל תחשוב, אולי אגזול, ארמה קצת כדי להוסיף על פרנסתי..ההפך הוא הנכון..כך רק תיפול יותר מהר למטה..הכל זה נסיונות.
נאמין שהפרנסה שלנו היא רק שלנו, אנו נעשה השתדלות ואת כל השאר נשאיר לבורא עולם חודש טוב ובשורות טובות
