יהודי לומד תורה בירושלים

בין הפרת נדר להתרת נדר

בענין ביטול הנדרים מצינו שני אופנים:

א. הפרת נדר על ידי האב והבעל.

ב. התרת הנדר על ידי החכם. ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו:

בתוכן ענין הנדרים, שאדם אוסר על עצמו דבר המותר לו, מצינו בספרים כמה אופנים:

מי שנמצא בדרגא נמוכה בעבודת ה' זקוק לפרוש את עצמו מדברים המותרים, כי מצד זה שנמשך הוא אחרי מותרות הרי הוא יורד למטה בדרגתו, ולכן צריך הוא להתחזק בעבודת ה' על ידי שידור נדר, ויפרוש עצמו מדברים המותרים. ועל זה אמרו חז"ל "נדרים סייג לפרישות" (אבות פ"ג מי"ג).

אך מי שאינו נמשך אחרי מותרות, אינו זקוק לנדר לפרוש מהן, אלא עושה כן גם בלי זה. ועל זה כתב הרמב"ם (הל' נדרים פי"ג הכ"ג) ש"לא ירבה אדם בנדרי איסור כו' אלא יפרוש מדברים שראוי לפרוש מהן בלא נדר", כי אדם זה פורש ממותרות גם בלי נדר.

אמנם, מי שכבר אין מקום לחשוש שהדבר המותר יגרום אצלו ירידה, כי נתעלה ביותר בעבודת ה', עליו אמרו רז"ל "לא דייך מה שאסרה לך התורה אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים" (ירושלמי נדרים פ"ד ה"א), כי אדם כזה מחוייב לעסוק עם עניני העולם כדי להעלות את הדברים המותרים לקדושה.

ועל פי זה יש לבאר תוכן ענין הפרת והתרת נדרים:

אדם האוסר עצמו מדברים המותרים, הרי אם הוא נמצא בדרגא נמוכה יותר, שעדיין צריך לפרוש עצמו מעניני העולם, אזי מפירים ומבטלים את הנדר, והיינו, שמעלים אותו לדרגא שלא יצטרך לנדר כדי לפרוש, אלא יעשה כן מרצונו הטוב, בלא נדר. אך למעלה מזה הוא ענין התרת נדרים על ידי חכם, שאומר מותר לך, שהוא מה שהחכם ממשיך קדושה עליונה בהאדם עד שאין צריך לפרוש מדברים המותרים, אלא בכחו להתעסק עמהם באופן שמעלה אותם לקדושה.

(ע"פ לקוטי שיחות חל"ג עמ' 191 ואילך)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

מה ההבדל בין הפרה להתרה של נדר במובן הרוחני | פנינה יומית פרשת מטות

עוד פוסטים דומים

כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: