מהי דיאטה קטגונית
אמנם ישנם אנשים אשר משתמשים בדיאטה קטגונית לצורך ירידה במשקל ואו איזון הסוכרת, אך למעשה דיאטה זו הומצאה למטרה אחרת לגמרי. דיאטה זו נועדה עבור אלו הסובלים ממחלות פרכוסיות, כמו אפילפסיה. הדיאטה נועדה להפחית את ההתקפים, היא הומצאה בטרם היו תרופות נוגדות פירכוסים, אך היום היא משמשת בעיקר במקרים בהם הטיפול התרופתי אינו משיג תוצאות משביעות רצון. עם פיתוח התרופות למניעת פרכוסים הדיאטה כמעט נעלמה מן העולם, אך בשנות התשעים החל עניין מחודש בדיאטה זו. כיום לא רק חולי אפילפסיה מתעניינים בדיאטה קטגונית; ישנם מחקרים המראים תוצאות חיוביות בטיפול במצבים רפואיים נוספים כמו: מחלות נוירולוגיות, סכרת מסוג 2, מחלות לב, סרטן ועוד.
עקרונות הדיאטה הקטגונית פותחו בשנות העשרים של המאה העשרים (1921) על ידי דוקטור ראסל ויילדר מארה"ב. דיאטה קטוגנית פותחה מתוך ניסיון להבין מדוע בעצם צום משפיע לטובה על ילדים חולי אפילפסיה. מסתבר שכאשר אנו נמצאים בצום ממושך (24-36) שעות, מתרחשים בגוף תהליכים מסויימים המסייעים בטיפול. לאחר שהגוף, אשר הוא מכונה הצורכת אנרגיה, מרוקן את מאגרי הפחמימות, הוא מחפש אחר מקור אנרגיה חלופי ומתבסס על מאגרי השומן. דיאטה קטגונית נועדה להביא את הגוף למצב דומה, אך ללא צום ממושך. הבעיה בצום, מלבד העובדה שזו לא דרך חיים, הוא הסכנה של פגיעה ברקמות שריר בעקבות הידלדלות מאגרי החלבון(בצומות מאוד ממושכים). לכן הדיאטה מזינה את הגוף בשומנים. הדיאטה מביאה את הגוף למצב בו הוא מנצל את מאגרי השומן כמקור אנרגיה עיקרי.
כיצד דיאטה קטגונית מפחיתה פרכוסים?
כאשר הגוף מתבסס על מאגרי השומן, זה גורם להיווצרות קטונים במחזור הדם – אלו הם חומרי הדלק של הגוף המספקים אנרגיה למערכות גופנו. הריכוז הגבוה של קטונים במערכת הדם מסייע להפחתת פרכוסים, הן מבחינת תדירות והן מבחינת עצמת הפרכוסים. ישנם גם חולי אפילפסיה המקפידים על דיאטה לאורך זמן והצליחו להפסיק את הפרכוסים.
מבחינת יעילות הדיאטה הקטגונית, המחקרים מראים תוצאות מוצלחות אצל כמחצית מהחולים, ותוצאות מוצלחות בקרב שליש מהחולים. הדיאטה זוכה להצלחה גדולה בעיקר בקרב ילדים, אך לא רק, גם מבוגרים משיגים תוצאות והפחתת פירכוסים עם דיאטה קטגונית.
דיאטה קטוגנית לחולי סוכרת 2
לתזונה דלת פחמימות יש את ההשפעה המשמעותית ביותר בהורדת רמות הסוכר לאחר ארוחות וגם לאורך זמן. מספר מחקרים בחולי סוכרת מסוג 2 הראו בבירור כי דיאטה דלה מאוד בפחמימות גורמת להשפעה משמעותית יותר על מאזן הסוכר מאשר דיאטה דלת קלוריות. כמו כן, תזונה זו גורמת לנירמול רמות ההמוגלובין המסוכרר (HbA1C, המשמש לניטור רמות הסוכר), בעוד מטופלים על דיאטה דלת קלוריות שיפרו מדד זה אך לא נרמלו אותו.
חולי סוכרת מסוג 2 הניזונים מתזונה דלת פחמימות יכולים לעתים להפסיק כל טיפול תרופתי, בעוד חולי סוכרת מסוג 1 יכולים להוריד משמעותית מינוני אינסולין. בשני המקרים, הגבלת פחמימות בתזונה גורמת לירידה חדה במספר עליות וירידות הסוכר החדות.
לסיכום, בהקשר של חולי סוכרת, תפריט דל פחמימות הוכח כגורם לירידה במשקל וזאת ללא מגבלה קלורית. לירידה זו השפעה מיטיבה בפני עצמה המצטרפת להשפעה המוכחת בשיפור האיזון המטבולי. טיפול תזונתי מהווה נדבך בסיסי וחשוב בטיפול בחולי סוכרת, בנוסף לטיפול תרופתי. בבחירת הטיפול התזונתי יש מקום לבחירה ראשונה בתפריט דל פחמימות, וזאת לאור העדויות המחקריות החיוביות בהקשר לתפריט זה בהשוואה לתזונה דלת שומן. ברור כי בחולים שונים ייתכן ויש צורך בהתאמות אישיות ותרופתיות, וכי הטיפול צריך להתבצע תחת השגחה רפואית של אנשי תזונה ורופאים המבינים בנושא הדל פחמימות ספציפית.
דיאטה קטוגנית להורדה במשקל
תזונה דלת פחמימות הינה היעילה ביותר לירידה במשקל, ללא קשר לנוכחות סוכרת. עובדה זו הודגמה במספר רב של מחקרים, בעיקר בהשוואה לתזונה דלת שומן. מחקר שבוצע בארץ על ידי פרופ' איריס שי וצוותה מאוניברסיטת באר שבע הראה ירידה משמעותית במשקל (כ–5 ק"ג) במשך שנתיים של תזונה דלת פחמימות בהשוואה לתזונה דלת שומן או תזונה ים תיכונית. חשוב לציין שבמרבית המחקרים המשתתפים שצרכו תזונה דלת שומן או תזונה ים תיכונית הוגבלו בצריכת קלוריות בעוד אלו שצרכו תזונה דלת פחמימות לא הוגבלו – אך למרות זאת, אכלו פחות מחבריהם וירדו יותר במשקל.
מעבר לדיאטה קטגונית
אם הינכם מעוניינים בדיאטה קטגונית, עליכם להיוועץ עם אנשי המקצוע הרלוונטיים. תוכלו להתחיל בהתייעצות עם הרופא המטפל אשר יש לו ידע בדיאטות כגון פליאו או דיאטה דלת פחמימות.
עקרונות הדיאטה הקטגונית
בעבר הלא רחוק, לרופאה לא היו פתרוות למחלות פרכוסיות כמו אפילפסיה. אך הרופאים בהחלט הבחינו כי לצום ישנן השפעות חיוביות על הפחתת הפרכוסים והחלו לחקור את הנושא. כך פותחה הדיאטה הקטגונית היוצרת בגוף תנאים דומים לצום. עם פיתוח התרופות לטיפול בפירוכסים ירדה קרנה של הדיאטה, אך היום יש בה עניין מחודש. למי שלא מכיר, דיאטה קטגונית היא דיאטה המיועדת להפחתת פרכוסים בקרב חולי אפילפסיה או מחלות פרכוסיות אחרות. מהן עקרונות הדיאטה וכיצד הם מסייעים להפתת הפרכוסים? על זאת ועוד במאמר הבא.
מחלת האפילפסיה היא למעשה שם של קבוצת מחלות נוירלוגיות הגורמות להתקפי פרכוסים. כיום המחלה מטופלת בתרופות נוגדות פרכוסים, אך בטרם המצאת התרופות הרופאים מצאו שיטות צום אשר הצליחו להפחית את התקפי הפרכוסים. במהלך המחקרים והניסיונות להבין כיצד הצום מסייע להפחתת הפרכוסים, פותחה הדיאטה הקטגונית, דיאטה אשר אמנם מתחילה בצום, אך ברמה הכללית מסייעת ליצור בגוף את אותה התגובה הנוצרת במצבי צום וכך לסייע לחולי האפילפסיה. כיום אמנם יש לנו תרופות עבור חולי האפילפסיה, אך התרופות לא תמיד משיגות את התוצאות הרצויות ויש להן גם רשימה ארוכה של תופעות לוואי. מסיבה זו הדיאטה הקטוגנית אשר פותחה בשנות העשרים של המאה הקודמת, עדיין נשארה רלוונטית ורבים מתעניינים בה עד היום. למעשה העניין הולך וגובר וישנם יישומים של הדיאטה גם במקרים של מחלות אחרות.
https://www.facebook.com/groups/1493025154254115/?ref=br_rs
חיקוי תגובת הגוף לצום באמצעות דיאטה
בתזונה "רגילה" הגוף מפיק את האנרגיה מהפחמימות – הן הופכות לחד סוכר שהוא מקור אנרגיה זמין לגוף. אך כאשר ישנו מחסור בפחמימות, הכבד הופך את השומן לחומצות שומן ההופכות לקטונים, מקור אנרגיה חלופי לחד הסוכר. המינוח הרפואי הנכון למה שקורה בגוף במהלך צום הוא – קטוזיס. זהו התהליך המתרחש בגוף במהלך צום, תהליך בו הגוף מתחיל לשרוף את מאגרי השומן על מנת להפיק מהם אנרגיה. במהלך התהליך השומן הופך לקטונים אשר מהווים את חומרי הדלק המספקים אנרגיה לתאי הגוף. דיאטה קטגונית היא דיאטה דלת פחמימות, אך עתירת חלבון ושומנים. כך הגוף אשר סובל ממחסור בפחמימות, פונה אל מאגרי השומן ומייצר קטונים. בזכות אספקה סדירה של חלבון אנו מבטיחים כי לא תהיה פגיעה בקמות השריר. במהלך הדיאטה הגוף סובל מ"מחסור בפחמימות" בדיוק כמו במצב צום ולכן שורף את מאגרי השומן.
התפריט הקטגוני הממוצע כולל כ70-90 % אחוז קלוריות משומן. 35%-10 חלבונים ואחוזים בודדים של פחמימות, כאשר רוב התזונה מגיעה בעיקר מן החי – עוף, בקר, ביצים, אבוקדו, סלמון, שמנת וכו'. מאכלים עתירי פחמימות כמו לחמים ופירות הם מחוץ לתפריט ובדרך כלל קיים צורך במילוי חוסרי הוויטמינים באמצעות תוספי תזונה. חשוב לדעת שדיאטה קטגונית, בשונה מדיאטות אחרות, נעשית תחת פיקוח רפואי ושלבייה הראשונים הכוללים צום נעשים בבית חולים.
הגוף מתחיל לשרוף שומן
בכדי להבין מהם גופי קיטון ותפקידם בגוף האדם, תחילה יש להבין את המצב המטבולי הנוכחי של רוב בני האדם בעולם היום, אחר המהפיכה החקלאית, וזה בניגוד למצב מטבולי קיטוגני שהגוף עובד על גופי קיטון
קיטוסיס הוא מצב מטבולי בו הכבד מפרק את חומצות השומן (ממאגרי הגוף וממקור דיאטטי) וכן בהגבלה, מחומצות אמינו, לשלוש מבנים אורגניים שנקראים גופי קטון:
אצטואצטט (acetoacetone), אצטון (acetone) וביטה-הידרוקסיביוטראט (beta-hydroxybutyrate או B-OHB) – מבנה כימי של שלושתן מימין.
גופי קיטון אילו הם בעצם תוצר לוואי של פירוק השומנים והינן מסיסות במים. כל רקמות הגוף, כמו השרירים לדוגמה, יכולות להשתמש בגופי הקיטון כאנרגייה. ישנן אפילו עדויות שזהו חומר הבעירה המועדף, בעיקר על הלב.
מה שחשוב עוד יותר, היא העובדה שבמצב קיטוגני, גופי קיטון אלו, יהוו כחומר הביערה העיקרי למוח.
חלק קטן ממוחינו עדיין יצטרך גלוקוז, אך מעט הגלוקוז לחלקים אלו, כולל נסיעת כדוריות הדם האדומות בדם, תסופק בכמות הנחוצה בקלות ע"י הכבד מגלוקוניאוגנזה- בעצם, אין אנו זקוקים לאכול פחמימות כלל בשביל לספק את הגלוקוז לו הגוף זקוק. וזה מאוד הגיוני מבחינה אבולוציונית.
ובמילים פשוטות הגוף מתחיל לעבוד ולשרוף שומן במקום סוכר.
הכל מדיד
ניתן כיום למדוד ולבדוק אם הגוף עבר למצב קיטוגני או לא בעזרת אחד משלושת המכשירים הללו:
1 בשתן – מאוד זול אך לא מדוייק ויעיל רק בחודשים הראשונים, ניתן לקנות מאמזון בקישור הזה.
2 באוויר – מאוד יקר ולא מדוייק
3 בדם – הכי מדוייק אך לא הכי זול. בערך 1$ לבדיקה ביתית. ניתן לקנות מאמזון בקישור הזה
שאלות נפוצות:
האם כמויות גדולות כאלו של שומנים לא חוסמים את העורקים וגורמים לבעיות לב?
-סך השומן וסך השומן הרווי בפרט בתזונה אינו עומד ביחס ישר לסיכון למחלות לב. מספר מחקרים גדולים וממושכים לא הצליחו להראות קשר בין צריכת השומן בתזונה לבין הסיכון הקרדיו־וסקולרי. כמו כן, במספר רב של מחקרים בהם היתה הורדה של כמות השומן הרווי בתזונה בשיעור של 5% לפחות והחלפתה בשומן לא רווי או בפחמימות לא הראו שום השפעה בריאותית מיטיבה. בכמה מחקרים תוספת הפחמימות על חשבון השומן הרווי העלתה את הסיכון לאירועים לבבים ולא הורידה אותו.
-המנבא החזק ביותר לסיבוכים באיברים המועדים לפתח סיבוכי סוכרת (איברי מטרה) בקרב חולי סוכרת מסוג 2 הוא רמת האיזון המתבטאת בריכוז של המוגלובין מסוכרר. ידוע שחולי סוכרת מסוג 1 ומסוג 2 נמצאים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. על פי מחקרים אורכיים גדולים – המנבא העיקרי של הופעת מחלה לבבית הוא רמת האיזון. באופן דומה, גם סיבוכים באיברי מטרה אחרים כגון רשתית העין והכלייה קשורים הדוקות לרמת האיזון המטבולי. תזונה דלת פחמימות כאמור הינה בעלת השפעה מיטיבה לרמת האיזון שאינו נופל ממרבית הטיפולים התרופתיים. בנוסף על כך, תזונה זו מלווה לעיתים גם בירידה במשקל שהינה בעלת השפעה מגוננת בפני עצמה מפני סיבוכי הסוכרת.
כיום ניתן למצוא קבוצות פייסבוק ובלוגים שעוסקים בנושא הנה כמה מהם:
בלוג – קיטו לחשוב כמו מדען
אתר – כפית בית לקטוגנים
קבוצת פייסבוק – תזונה קטוגנית
קבוצה בפייסבוק – תזונה קטוגנית קבוצת תמיכה
קבוצה בפייסבוק – תזונה קטוגנית ופעילות גופנית
קבוצה בפייסבוק – מדע דל פחמימה
