עבד קשוק בשרשרת

בתחילת פרשתנו נאמר "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם . . כי תקנה עבד עברי" (כא, א-ב). ויש לבאר הטעם שהדין הראשון שנאמר בפרשתנו בהמשך למתן תורה הוא דין עבד עברי:

במתן תורה נעשו בני ישראל עבדים להקב"ה, ו"נשתחררו" מכל סוג של עבדות אחרת.

והנה, עבדות אחרת כוללת לא רק עבדות לאדון גשמי, אלא גם "השתעבדות" לעניני עולם הזה. כי, עבד של הקב"ה צריך להיות "משוחרר" לגמרי מכל וכל, כדי להיות פנוי לעבוד את הקב"ה בכל עת ובכל מצב.

ולכן הדין הראשון אחרי מתן תורה הוא דין עבד עברי, ללמדנו שעבד אמיתי של הקב"ה – "עבד עברי" ("א אידישער קנעכט") צריך לרצות להתענג רק מדברים שקשורים להקב"ה, ואין לו להגיד "אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני", שמרמזים לתענוגי עולם הזה, אלא כל כוחותיו ועניניו צריכים להיות "משועבדים" לה' לבדו.

ומי שאומר "אהבתי את אדוני גו' לא אצא חפשי", ורוצה להשתעבד לעניני עולם הזה, נרצע. כי בהר סיני שמע "שאמרתי 'כי לי בני ישראל עבדים' – ולא עבדים לעבדים" ומכיון שאדם זה "הלך זה וקנה אדון לעצמו" ולא נשאר עבד להקב"ה לבדו, לכן "ירצע" (קידושין כב, ב).

(ע"פ אגרות קודש חכ"ג עמ' קו)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

מהו "עבד יהודי"? פרשת משפטים-חסידות למתקדמים

עוד פוסטים דומים

שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
ב ניסן פרשת הנשיאים והילולת צדיקים

ב ניסן

פרשת קרבנות הנשיאים ב' ניסן והילולא דצדיקיא ב ניסן בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר: הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: