בפרשתנו נאמר בנוגע למצות שמיטה ויובל "ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו" (יט, כה). ופירש רש"י "דברה תורה כנגד יצר הרע, שלא יאמר אדם הרי ארבע שנים אני מצטער בו חנם, לפיכך נאמר להוסיף לכם תבואתו".
ויש לפרש דברי רש"י אלו בעבודת האדם לקונו:
אמרו חז"ל (משנה ברכות רפ"ט) על הפסוק "ואהבת גו' בכל לבבך" שפירושו "בשני יצריך". והיינו, שעל האדם לעבוד גם עם יצרו הרע, שבמקום לרצות דברים רעים, ירצה לקיים את המצוות. וזהו "דברה תורה כנגד יצר הרע" – שבמצוה זו, שנאמר בה שכרה "להוסיף לכם תבואתו" – כוונת התורה היא שגם יצרו הרע של האדם ירצה לקיים מצוה זו, כדי לקבל שכרה.
והטעם לזה שצריך גם לעבודת יצר הרע הוא "להוסיף לכם תבואתו":
כתוב "ורב תבואות בכח שור" (משלי יד, ד), ומבואר בספרים (ראה לקו"ת האזינו עה, רע"ד, ובכ"מ) הפירוש הפנימי בזה, ש"שור" מרמז על יצרו הרע של האדם שהוא כמו בהמה – "שור". וכמו שבגשמיות דווקא ע"י "כח שור" צומח "רב תבואות", כן הוא בקדושה, שע"י שהאדם מברר ומזכך יצרו הרע ונפשו "הבהמית", הנה "בכח שור" מגיע הוא ל"רב תבואות", ומיתוסף עילוי רב בקדושה, עוד יותר מכפי שהוא בקדושה מצד עצמו.
וזהו "להוסיף לכם תבואתו", שע"י ש"דברה תורה כנגד יצר הרע" וגם היצר רוצה לקיים את המצוה, אזי מקויים "להוסיף לכם תבואתו", ומיתוסף עילוי רב בקדושה.
(ע"פ לקוטי שיחות חכ"ב עמ' 113)
