המצטער-מן-הסוכה

איתא בגמרא (ע"ז ג, א) "אמרו לפניו רבש"ע תנה לנו מראש ונעשנה, אמר להן הקב"ה . . מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה . . מיד כל אחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא".
ולכאורה דברי הגמרא דורשים ביאור: מכיון שהקב"ה "מקדיר עליהם חמה", הרי הם בגדר "מצטער" ופטורים מן הסוכה – ומה בדיקה יש בזה להוכיח על יחסם לתורה ומצוות?!

אך יש לבאר:

השימוש בסוכה צריך להיות באופן שכל ענייני ועשיות האדם: אכילה, שתיה, שינה וטיול, צריך לעשותם בסוכה ("תשבו כעין תדורו"). ולמרות זאת, נקראת הסוכה בשם "דירת עראי".

וכן הוא בכללות עבודת האדם: דגם כשמתעסק בענייני העולם (אכילה, שתיה, שינה וטיול) – על האדם לדעת שהם אינם אלא "עראי" וטפל. ואילו דירת ה"קבע" של איש ישראל, היא בענייני התורה והמצוות.

ובדקות יותר, כן הוא גם בקיום המצוות גופא: שכר המצוות – צריך להיות בעיני האדם כטפל, ואילו העיקר – הוא המצוה עצמה, שעל ידה מתקשר ומתדבק הוא עם הקב"ה.

ועפ"ז מבואר במה בדקם הקב"ה:

הדין הוא, ש"הפטור מן הסוכה ואינו יוצא . . אינו מקבל עליו שכר" (שו"ע רבינו הזקן סתרל"ט ס"ז). וממילא, כשהאדם "מצטער" ויוצא מן הסוכה – בזה הוא המבחן:

אם יוצא הוא מן הסוכה ו"מבעט" – סימן הוא שעבודתו היא מפני השכר, וכשזה איננו, אין לו צורך כלל בסוכה, ו"מבעט" הוא בה; אבל אם יוצא הוא "כנכנע, כעבד שמוזג כוס לרבו ושופכו על פניו" (שו"ע שם סכ"ד) – אזי ניכר שעיקר קיומו את המצוה הוא לא מפני השכר, אלא בכדי להתקשר בהקב"ה.

לזכות מיטל בת משה

5/5

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

מבחנו של ה"מצטער" מן הסוכה

עוד פוסטים דומים

שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
ב ניסן פרשת הנשיאים והילולת צדיקים

ב ניסן

פרשת קרבנות הנשיאים ב' ניסן והילולא דצדיקיא ב ניסן בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר: הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: