כותרת: למה ברית מילה?
"מזל טוב!", "מזל טוב!", נשמעת הקריאה. התזמורת פוצחת במנגינה וכל המוזמנים מצטרפים לשמחה. אך רק חתן השמחה בכבודו ובעצמו בוכה וצורח. התינוק שנימול היה רוצה לשאול: אבא, אמא, למה?
ברית מילה היא המצוה הכואבת ביותר ועם זאת הפופולארית ביותר בעם ישראל. לפי אחד הסקרים, 97% מכלל הגברים היהודיים בישראל נימולים. זו מצוה עתיקת יומין, שהתחילה עוד מזמן האבות. פרשת השבוע מספרת על יצחק אבינו, שהיה התינוק הראשון שנימול בגיל שמונה ימים.

המדרש מתאר ויכוח בין יצחק וישמעאל. יצחק טען כי הוא חביב יותר, שכן נימול בגיל שמונה ימים. ישמעאל טען כי הוא חביב יותר, שכן נימול בגיל שלוש עשרה שנה, מתוך בחירה ומודעות מלאה.
במבט ראשון הצדק עם ישמעאל. מצוה הנעשית מתוך הבנה ובחירה עדיפה על פני מצוה הנעשית בכפייה וללא יכולת בחירה. לפי זה היה מקום לשלב את אירוע ברית המילה יחד עם הבר-מצוה. דמיינו לעצמכם את נער הבר-מצוה מניח תפילין ועולה לתורה, ולאחר מכן מגיע המוהל ועושה לו ברית מילה…
אולם התורה מצווה את בני ישראל לעשות ברית מילה דווקא בגיל שמונה ימים, כמו יצחק אבינו. מדוע בגיל כה צעיר?
ההסבר הוא, שבגיל מבוגר הילד מפתח את ההבנה השכלית שלו. הוא לומד לדבר, להבין דברים מופשטים, לעשות חישובים מתמטיים וכדומה. בגיל צעיר יותר התינוק מפתח את הדברים הבסיסיים ביותר באישיות. לדוגמה, הוא לומד לזהות את אבא ואמא, להרגיש חום ואהבה ולפתח אמון בסובבים אותו.
השאלה באיזה גיל לעשות ברית מילה היא בעצם השאלה באיזה גיל מתחיל הקשר של יהודי עם ה'. מלמדת אותנו התורה, כי הקשר עם ה' לא מתחיל רק בגיל מבוגר, כאשר ההבנה מפותחת, אלא כבר מגיל אפס, יחד עם החלב של אמא. אצל ילד יהודי, הקשר אל ה' טבעי ומובן מאליו בדיוק כמו הקשר עם אבא ואמא.
הורים עלולים לחשוב כי חינוך יהודי מתחיל מגיל מבוגר, ולגיל הינקות אין שום משמעות חינוכית. אך האמת היא, שחינוך יהודי מתחיל מגיל אפס. יש לתת לתינוק לשמוע דברי תורה, ללמד אותו לדבר באמצעות פסוקים וברכות, וכן לדאוג שילך למוסדות חינוך על טהרת הקודש כבר מגיל המעון והגן.