בשבתות הקיץ נוהגים ללמוד פרקי אבות בין מנחה לערבית.
בפרק ב, משנה ב, כתוב: "כל תורה שאין עמה מלאכה- סופה בטילה".
הבעש"ט מסביר כי משמעותה של "מלאכה" היא התעסקות באהבת ישראל.
כדי שיהיה קיום לתורה חייבת להצטרף אליה התעסקות באהבת ישראל. כפי שגם מוסבר בגמרא, שכאשר חסרה השפעה על הזולת- חסר גם העזר מלמעלה, ויתירה מזו- העשיר נעשה עני.
אהבת ישראל פירושה אכפתיות ממצבו של הזולת ועזרה ממשית למילוי צרכיו וחסרונו.
עזרה זו מתבטאת הן בגשמיות צרכיו והן ובפרט ברוחניות, לעורר את הזולת לשמחה, לתשובה ולמעשים טובים.
שבת שלום וחג שמח מלא תורה ומלאכה…
