זכירת שבת משמעותה לזכור "כי ששת ימים עשה ד' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש". לזכור שרבש"ע ברא את העולם והכל ממנו והכל שלו.
השבת היא שורש האמונה, ועל כן אמרו חז"ל: "כל השומר את השבת כאילו מקיים את כל התורה כולה. וכל המחלל את השבת כאילו כפר בכל התורה כולה". "שקולה שבת כנגד כל המצות". ועוד אמרו: "כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו חטא כדור אנוש שעבדו ע"ז, מוחלין לו, שנאמר: 'אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו', אל תקרי 'מחללו' אלא 'מחוּל לו'". גם מי שנוהג כדור אנוש ועובד ע"ז, אם שומר שבת – מחול לו. המהר"ל מפרש שאפילו לא שב מחטא ע"ז, כיון ששומר שבת, מוחלין לו, כי בזה ששומר שבת מודה בבריאת העולם ע"י הקב"ה ומודה שהעולם של רבש"ע. ממילא נמצא שמה שמע"ז – אין לזה משמעות.
