את הפסוק "אם בחוקותי תלכו" תרגם אונקלוס "אם בקיימי תהכון".
והנה ידוע שבמצוות יש ג' סוגים, משפטים, עדות וחוקים. חוקים הם המצוות שהם גזירות מלך, ואין טעם שכלי לקיומם, ועשייתם היא רק מצד קבלת עול מלכות שמים.
אך כאן רואים שנקראו כל המצוות בשם "חוקים" שהרי ב"קיימי" נכללים כל המצוות.
ויש לבאר בדרך הרמז שבכך מלמדנו הכתוב, שגם המצוות שנקראו בשם "משפטים" ו"עדות" שהשכל מחייבן או מסכים לקיומם, וכמאמר רז"ל (עירובין ק, סע"ב) "אילמלא לא ניתנה תורה היינו למדין צניעות מחתול כו'", הנה גם מצוות אלו יש לקיימם מצד קבלת עול מלכות שמים, כמו חוקים, "חוקה חקקתי גזירה גזרתי" (במדבר רבה ר"פ חוקת).
וכמאמר רז"ל הידוע "לא יאמר אדם אי אפשי כו' אלא אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי" (תורת כהנים קדושים כ, כו)‑ "גזר" דייקא, גזירה גזרתי.
(ע"פ תורת מנחם חכ"ה עמ' 292)
