על מי נאמר "להתפאר"?
בהפטרת פרשתנו כי תבוא אומרים "ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר". ומכתוב זה למדו חז"ל במסכת סנהדרין "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר" (ריש פרק חלק).
ולכאורה תמוה, הרי הראיה מהכתוב ש"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" הוא רק מתחילתו, שנאמר בה "ועמך כולם צדיקים, לעולם ירשו ארץ", ואם כן מדוע מביא התנא גם את סיום הכתוב "נצר מטעי מעשי ידי להתפאר"?
ויש לומר הביאור בזה:
ירושה – "ירשו ארץ" היא דבר שאינו תלוי במצב היורש, וכלשון המשנה שאפילו "תינוק בן אחד" – "נוחל ומנחיל" (נדה פ"ג מ"ה), וכמבואר בספר התניא שירושה היא ש"נפלה לו הון עתק שלא עמל בו" (פל"ג). וזהו מה שהביאו חז"ל ראיה מהכתוב "ירשו ארץ" ש"כל ישראל", יהיה מי שיהיה, "יש להם חלק לעולם הבא", כי זהו ענין "ירושה", שאינו נוגע בזה כלל מצב היורש.
אמנם, רצון הקב"ה הוא שלא יסתפקו ישראל בזה שהם בבחי' "בן", ובמילא מקבלים חלקם ב"עולם הבא" בבחינת ירושה, אלא שיעבדו את קונם ויקיימו את התורה ואת המצוות בעמל ויגיעה.
ועל כן מביא התנא גם את סיום הכתוב "נצר מטעי" ו"מעשי ידי", לרמז על הנחיצות והצורך ב"מעשי ידי" האדם ועבודתו. ואדרבה, בסיום הכתוב נאמר "להתפאר", כי דווקא באלו שעוסקים במצוות בכח עצמם מתוך עמל ויגיעה – בבחינת "מעשי ידי" – "מתפאר" ומשתבח הקב"ה.
(ע"פ שיחת ש"פ אחרי תש"ל)
