על הפסוק "אם בחוקותי תלכו" מפרש רש"י "שתהיו עמלים בתורה".
ויש לפרש זה על פי מה שמבאר כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בלקוטי תורה (ריש פרשתנו) ש"חוקותי" הוא מלשון "חקיקה".
ועל פי זה יש לבאר מה שנקרא העמל בתורה בשם "חוקותי", כי כמו שלחקיקה דרוש הרבה יותר כח ועמל מאשר לכתיבה רגילה, כן הוא גם בנוגע לתורה שלימודה באופן של עמל ויגיעה נקראת בשם "חקיקה".
וממוצא דבר אתה למד, שכמו שבחקיקה כפשוטה, דווקא על ידי "עמל" ויגיעה אפשר לפעול את החקיקה, ואזי אפשר לשחוק ולחקוק גם באבן, כן הוא גם בלימוד התורה שדווקא כאשר לימוד התורה הוא מתוך עמל ויגיעה, הרי זה פועל "חקיקה" בלבו של האדם, ואפילו אם לבו כלב האבן ‑ תפעל בו התורה חקיקה ו"שחיקה".
וכסיפור חז"ל בנוגע לרבי עקיבא "מה היה תחלתו של רבי עקיבא, אמרו בן ארבעים שנה היה, ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר אמר מי חקק אבן זו, אמרו (בתמיה): לא המים שתדיר נופלים עליה בכל יום, אמרו לו, עקיבא, אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"? מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו מה רך פסל את הקשה דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם. מיד חזר ללמוד תורה" (אבות דר"נ פ"ו מ"ב).
(ע"פ לקוטי שיחות חי"ז עמ' 318 ואילך)
