רבי אברהם מתתיהו פרידמן – הצדיק משטפנשט אנא הדליקו נר ושימו פרוטה לצדקה לכבודו
הוא נחשב לאחד מל"ו צדיקי דורו, שהשפיע עמוקות על יהודי רומניה ואף על הגויים. הוא מיעט לצאת מביתו והצניע את עצמו מאוד, היה ידוע בדרכו המיוחדת לברך אנשים – ורבים נושעו מברכותיו.
סיקור חייו של רבי אברהם מתיתיהו פרידמאן, המכונה גם "הצדיק משטפנשט", כ"א תמוז הוא יום פטירתו.הילולא..למרות היותו שם דבר של ממש, שרבים נושעו מברכותיו, לצדיק משטפנשט הייתה דרך מיוחדת לברך אנשים, שבבסיסה העידה לא מעט על הענווה העמוקה שהיתה בו: בכל עת, שהגיע אי מי לבקש את ברכתו, הביט בו רבי אברהם מתתיהו פרידמאן ושאל אותו: "היש לך אמונה?", ברגע שקיבל מאיש שיחו תשובה חיובית, היה פוטר אותו לדרכו במילים: "לך לביתך, וה' יתברך יעזור לך".
והמשפט הזה, אולי סמלי יותר מהכל בכל מה שקשור לצדיק הזה. שכן, אחת הנקודות הבולטות ביותר כאמור, היתה ענוותנותו. זאת, למרות הכבוד הרב שרחשו לו ברומניה, יהודים וגויים כאחד, והקהל הרב ששיחר לפתחו, לאחר שנודע כפועל ישועות של ממש.כילד, נולד בנר ראשון של חנוכה, כ"ה כסלו התר"ח, בשם אברהם מתתיהו פרידמאן, כבנו של האדמו"ר הראשון בחסידות שטפנשט שברומניה, הרב מנחם נחום. סביו, היה האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, שאף בחר לו את שמו, על שם רבי אברהם המלאך ומתתיהו הכהן הגדול (החשמונאי), כדי להמשיך ישועות ורפואות לעם ישראל.
כבר מגיל צעיר קיבל חינוך עמוק לאהבה וללימוד התורה, כשכבר בגיל 3 לימד אותו סביו את אותיות הא'-ב', וכשהגיע לאות י' התבטא ואמר כי "כעת עשיתיך יהודי טוב".עם בגרותו, בחלוף השנים, נישא פעמיים, אולם לדאבון הלב מעולם לא זכה להעמיד צאצאים. למעשה, כבר כשהיה בן 13 התבטא לגביו אביו ואמר כי: "בני מתתיהו, הוא כעץ שאינו עושה פירות", מה שהתברר כאמת כאמור בחלוף השנים.עם מותו של אביו, ולמרות היותו היורש הטבעי כאדמו"ר בשושלת, סירב הצדיק משטפנשט לקבל עליו כל תפקיד שנוגע להנהגת החסידות, זאת בשל גילו הצעיר – אולם לאחר הפצרות חוזרות ונשנות של החסידים, הפך לבסוף לאדמו"ר השני בשושלת חסידות שטפנשט.
הצדיק משטפנשט, מיעט לצאת את ביתו, למעט חופות שנערכו בחצר ביתו, וביקורים ספורים שערך בקרב יהודי האזור. למרות זאת, כל חייו נודע כבעל השפעה עצומה על יהודי רומניה ואף על הגויים במדינה, וכן בהנהגת השלטון – שכולם רחשו לו כבוד עמוק. בקרב יהודי רומניה נחשב לאחד מל"ו הצדיקים של הדור, כשכינויו בפיהם היה 'מארלה ראבין דין שטפנשט', כלומר הרבי הגדול משטפנשט.עד מהרה, נודע כפועל ישועות של ממש, שרבים שיחרו לפתחו ונושעו מברכותיו: חולים נרפאו, עקרות נפקד,ו וסיפורים רבים נקשרו במהלך השנים עם שמו לאחר שראו ישועות רבות.
עוד היה ידוע בהסתפקותו במועט, זאת למרות הנהגתו האצילית והמלכותית. כחלק מכך, מעולם לא עירב סוכר בתה, אלא נטל לפיו מחצית קוביית סוכר, ומעולם לא השתמש בגפרורים כדי להצית סיגריה (שכן עישון היה הרגל שנחשב באותם ימים כבריאותי) – אלא השתמש במנורת הנפט.מלבד זאת, היה בעל תפילה גדול, שהתפלל במשך שעות מבלי להשמיע קול. בתפילת מוסף של ראש השנה, עמד שחוח שעתיים רצופות מבלי להניד את גופו כלל, ובנענועים של ארבעת המינים בראש השנה נהג להתפלל שעות ארוכות.
בימים רגילים, סיים את תפילת השחרית שלו רק בשעות הצהריים, אז הוכנס אוכל לחדרו לראשונה. לאחר שאכל מעט, ביקש להעביר את הנותר ליושבי בית המדרש, שהם כ-100 תלמידים נבחרים, שישבו בבית המדרש שבחצרו ולמדו תורה, ולהם דאג בקביעות יומיומית, על כל צרכיהם ומחסורם.
עוד נודע הצדיק משטפנשט כבעל צדקה גדול, שהעניק צדקה ביד רחבה ואף מסר ליתומים ולאלמנות את כל כספי הפדיונות שקיבל.בצעירותו, נתברך בידי סבו שיהיה בעל כוח כמו מתתיהו החשמונאי – ודומה שברכתו זו נתקיימה בו פיזית ורוחנית, שכן מספרים עליו שמעולם לא נזקק לרופא.משך כל חייו השיב בכתב לשאלות שהופנו אליו מכל רחבי העולם. מלבד זאת, נהג להמעיט בדברי תורה ולהצניע את עצמו כהוגן. כחלק מכך, נהג ללמוד בשעות שלפני הצהריים את תורת הנגלה והנסתר, ותמיד החזיר את הספרים למקומם – כך שאיש לא יידע במה למד.
בשנת התרצ"ב חלה, אולם המשיך בפעילותו במסירות נפש, עד לפטירתו, בחצות ליל שבת, כ"א בתמוז (15 ביולי 1933), שנת התרצ"ג. כשהוא בן 46 בלבד, נישק בפעם האחרונה את הציצית שלו והשיב את נשמתו הזכה לבוראה.לאחר פטירתו, וכבר במהלך השבעה, הקימו חסידיו לבקשתו בצוואתו ישיבה בחצר ביתו בשם "בית אברהם", שעמדה על תילה עד מלחמת העולם השניה, אז הוחרבה העיר ויהודיה נסו על נפשם לכל עבר.
36 שנים לאחר פטירתו, בג' בחשוון התשכ"ט 1969, הועלה ארונו מבית החיים של שטפנשט רומניה, לארץ, אז נדהמו לגלות את גופו כשהוא שלם לחלוטין(!).עד היום, מדי שנה, נוהגים רבים לפקוד את קברו שבבית החיים "נחלת יצחק", בגבול שבין תל אביב לגבעתיים, להעתיר בתפילות, ולשטוח את בקשותיהם.
מוסדות שטפנשט
ביוזמת ועד חסידי שטפנשט בראשות רבי שמואל שור ראש ועד חסידי שטפנשט והרב אברהם יעקב סלמון ראש מוסדות שטפנשט החלו להנציח את זכרו בהקמת שרשרת מפעלי הנצחה וקברו הפך להיות מוקד עלייה לרגל להמוני מבקשי ישועות.
בבני ברק ואלעד נמצאים "מוסדות שטפנשט" הקרויים על שמו. בתי כנסת על שמו נבנו בעתלית ובקריית גת. כמו כן נמצאו שרידים של "קלויז" בעיר העתיקה בצפת ששימש את חסידיו. בשנת תשע"ה הוקם 'ישיבה על קברו' בגבעתיים סמוך לבית הקברות של נחלת יצחק. מוסדות שטפנשט גם מוציאים לאור ספרות עניפה ועלונים ותמונות בתפוצה רחבה לפרסום תורתו ומשנתו ונפלאותיו של הצדיק משטפנשט ברחבי הארץ והעולם, ובהם: הספר "מחולל הפלאות משטפנשט" (2 חלקים), עלון פרשת השבוע "בית שטפנשט", "קובץ תורת אמת" על ענייני הכנסת ספר תורה לרגל הכנסת ס"ת הראשון על שם הצדיק משטפנשט
הועתק באישור מעמוד הפייסבוק
The Lubavitcher Rebbe – לאוהבי הרבי מליובאוויטש והצדיקים
סיפור על האדמו"ר משטפנשט
רבי אברהם מתתיהו נודע ברבים כפועל ישועות, ויהודים וגויים כאחד היו מתדפקים על פתחו לקבלת ברכה ועצה, בפי הגוים הרומנים היה רבי אברהם מתתיהו מכונה ברומנית בשם "מארילה ראבין דין שטפנשט" שפירושו הרב הגדול משטפנשט.
סיפורים רבים נקשרו לכוחו הגדול של רבי מתתיהו לפעול ישועות, מסופר כי ברומניה פעל מלומד אנטישמי בשם אלכסנדרו קוז'ה ימ"ש, קוז'ה היה אינטלקטואל והוגה דעות וכיהן כפרופסור באוניברסיטת העיר יאסי, אדם זה הקים בערים רבות ברחבי רומניה תנועה אנטישמית שעיקר פעילותה היה למען גירוש יהודי רומניה ושלילת אזרחותם.
בבוקר חורפי אחד, בשעת בוקר מוקדמת בעת שבחוץ השתוללה סופת שלגים, נפתחה דלת הקלויז ביאסי ושתי אנשים אשר לבושם מעיד עליהם כי אינם מפשוטי העם נכנסו אל בית המדרש, השנים פנו אל הגבאים וביקשו להיכנס אל הרבי, הדבר נראה חריג, והגבאי רבי פייביש ניגש לברר את זהותם של השנים ומה רצונם, לתדהמתו הרבה היה אחד מהם ד"ר פילדרמן מי שכיהן כנשיא הפדרציה של כל הקהילות היהודיות ברומניה והשני היה ד"ר סלומונוביץ שכיהן כנשיא הקהילה היהודית שביאסי.
באותם ימים מנהיג האנטישמים קוז'ה, אשר היה חבר בפרלמנט הרומני, הביא בפני הפרלמנט הצעת חוק המורה על ביטול אזרחותם הרומנית של כל היהודים וכתוצאה מכך גירושם מרומניה.
ד"ר פילדרמן שהיה עורך דין במקצועו, שמע על הצעת החוק ופנה מיד לחבירו ד"ר סולומונוביץ נשיא קהילת יאסי לבקשת עצה. ד"ר סולומונוביץ ששמע על הצעת החוק המתוכננת הציע לד"ר פילדרמן לנצל את היותו של רבי אברהם מתתיהו ביאסי באותם ימים, על מנת להכנס אליו לקבלת עצה, וכך הגיעו השנים לבית מדרשו של האדמו"ר משטפנשט.
עם התברר זהותם של השנים מיהר הגבאי ר' פייביש, נכנס לחדרו של רבי אברהם מתתיהו והודיע לו על בואם של השנים ועל רצונם להיכנס מיידית אל חדרו, רבי אברהם מתתיהו אשר כבר היה עטוף טלית ותפילין לקראת תפילת שחרית נאות לקבל את פניהם. השנים נכנסו אל החדר וללא שהיות פתחו וסיפרו על הסכנה המרחפת על ראשם של יהודי רומניה.
רבי אברהם מתתיהו הקשיב קשב רב לדברי השנים, ולאחר מחשבה פנה אל ד"ר פילדרמן ואמר בחוזה פריז שנערך בשנת ה'תרע"ט התחייבה ממשלת רומניה להעניק אזרחות לכל יהודי רומניה, בחוזה נכתב מפורשות כי "רומניה מתחייבת להכיר ביהודים החיים בשטחי רומניה כנתינים רומנים, בעלי זכויות מלאות, ללא פורמליסט יקה, דהיינו: שלא יכולים לתבוע לאומיות אחרת". ובאותו חוזה קיים סעיף האומר: "שבמידה וינסו לבטל אזרחות מיהודי, עומדת לו הזכות לערער בפני בית המשפט העליון". סעיף זה אמר רבי אברהם מתתיהו יכול להציל את יהודי רומניה.
האדונים פילדרמן וסלומונביץ עמדו נפעמים לשמע בקיאותו הרבה של רבי אברהם מתתיהו, ולאחר שיצאו מחדרו החליטו לשמור את תוכן השיחה בסוד כדי שבבוא העת אם חלילה יהיה צורך יוכלו להשתמש בנשק משפטי זה.
שנים חלפו מאז אותו מעשה, בינתיים כבר הלך רבי אברהם מתתיהו לבית עולמו, בשנת תרח"צ בסיוע הנאצים ימ"ש קמה ברומניה ממשלה אנטישמית בראשותם של אוקטביאן גוגה ואלכסנדרו קוז'ה. ביום י"ט שבט תרח"צ הוציאה ממשלה זו צו מלכותי מספר 169 המורה על בדיקה מחודשת של אזרחותם הרומנית של היהודים, הצעת החוק התקבלה וסכנה ריחפה על ראשם של למעלה משש מאות אלף יהודים.
עם פרסום הגזירה נזכר ד"ר פילדרמן בביקורו אצל רבי אברהם מתתיהו ובעצה שקיבל ממנו, ופנה מיד להגיש לבית המשפט העליון את הצעת הערעור שהגה הרבי, הערעור נרשם וביצוע הגזירה התעכב.
יום לאחר הגשת הערעור הגיע אל משרדו של ד"ר פילדרמן שליח מבית המשפט ובידו מכתב מנשיא בית המשפט העליון במכתב מבקש נשיא בית המשפט כי ד"ר פילדרמן יתייצב מיד בבית המשפט. ד"ר פילדרמן נענה למכתב ופנה מיד לבית המשפט העליון. עם הגיעו ללשכת השופט פנה אליו נשיא בית המשפט ואמר לו, הגשת בקשת ערעור בשם למעלה משש מאות אלף יהודים, לפי החוק בית המשפט חייב לדון באופן פרטי בכל מקרה ומקרה. בית המשפט יושב לדון שלש ימים בלבד בכל שבוע, בכל יום דנים בערך בחמישה תיקים, ומתי נספיק לדון בכל תיקי הערעור? ד"ר פילדרמן בלע את הנזיפה ושתק, נשיא בית המשפט הבין שטמנו לו פח, ושלח את ד"ר פילדרמן לדרכו.
בזכות עצתו של רבי אברהם מתתיהו התעכב ביצוע הגזירה ולמעלה מארבע מאות אלף יהודים הצליחו להשיב לעצמם את האזרחות הרומנית דבר שעיכב את הנאצים במידה רבה בביצוע הפתרון הסופי ברומניה.
רבי אברהם מתתיהו נתבקש לישיבה של מעלה ביום כ"א בתמוז שנת תרצ"ג ונקבר ברומניה. רבי אברהם מתתיהו לא השאיר אחריו יורשים ולזכרו הקימו אנשי עירו שטפנשט ישיבה שנקראה בשם "בית אברהם", ישיבה זו הייתה קיימת עד שעלה הכורת הנאצי והשמיד את רוב יהדות אירופה.
בשנת תשכ"ט לאחר שנשקפה סכנה לקברו של האדמו"ר ברומניה העלו חסידיו את קברו לארץ ישראל, מספרים כי כשחפרו והוציאו את גופו הטהור של רבי אברהם מתתיהו מהקבר היה גופו שלם כביום קבורתו ורימה לא שלטה בו.
ביום ה' בחשוון שנת ה'תשכ"ט נערך בתל אביב מסע הלוויה בו השתתפו אלפי אנשים ובהם גדולי ישראל שבסופו נטמנה גופתו הטהורה של רבי אברהם מתתיהו בבית הקברות נחלת יצחק שבגבעתיים.
הקבר הפך למוקד עליה לרגל ליהודים רבים הזקוקים לברכה וישועה, ביום כ"א בתמוז הוא יום ההילולא של רבי אברהם מתתיהו פוקדים את המקום אלפי מתפללים.
