יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ - ביאור לחנוכה על ההלל

אם נתבונן בפסוקי ההלל שאנו גומרים בכל יום מימות חג החנוכה, נלמד דבר עצום. במזמור קי"ח אומר דוד המלך: "יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ." "יֹאמַר" הוא לשון יחיד. לאחר מכן דוד המלך אומר: "יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ." "יֹאמְרוּ" הוא לשון רבים. ובפסוק הרביעי הוא אומר: "יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ." גם כאן "יֹאמְרוּ" לשון רבים.

א) למה בתחילת הפסוק דוד המלך כתב "יֹאמַר" בלשון יחיד, ולאחר מכן כתב בלשון רבים "יֹאמְרוּ"?
ב) בדרך כלל, הכהנים מקדימים את ישראל בכל דבר שבקדושה. למשל, בעלייה לספר תורה, קודם כל עולה כהן, אחריו לוי, ואחריו ישראל. מדוע כאן בפסוקים דוד המלך כתב קודם כל "יִשְׂרָאֵל" ולאחר מכן "בֵית אַהֲרֹן" שהם הכהנים?

אם עם ישראל עומדים כאיש אחד בלב אחד עד כדי כך שאפשר לדבר על כולם ביחד כאדם אחד (כלומר בלשון יחיד), אזי הם יותר יקרים מבית-אהרן בעיני ה'. אם יש אחדות בעם ישראל, ולא מחלקים בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו, אם מקיימים "ואהבת לרעך כמוך" במאת האחוזים, אזי ישראל עומד לפני הכהנים בעיני ה'.

חג חנוכה שמח!

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ – ביאור לחנוכה על ההלל

עוד פוסטים דומים

שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
ב ניסן פרשת הנשיאים והילולת צדיקים

ב ניסן

פרשת קרבנות הנשיאים ב' ניסן והילולא דצדיקיא ב ניסן בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר: הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף

קרא עוד
לימוד חסידות ללג בעומר

לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל

בס"ד שיעור לימוד ל"ג בעומר לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל לימוד מוביל

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: