ואכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המוות והיא עיקר כל החלאים.
– הרמב"ם
"ואכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המוות והיא עיקר כל החלאים" – והרי ידוע שהאכילה גסה וכול עיסה לא נכונה, הפירוק של המזון בקיבה לא מלא והדבר גורם לליקויים לכל אורך העיכול של המזון – מפירוק – ספיגה – יציאה. (ידוע שע"י הלעיסה מופרש העמילאז מהרוק לפרוק העמילן…). בנוסף בלעיסה גסה של המזון, האכילה מהירה יותר ולכן האכילה מרובה יותר כיוון שאפקט השובע נוצר רק אחרי 20 דקות.
הרמב"ם מחזק את דבריו אלו מפסוק שאמר שלמה המלך: " שומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו" (משלי כ"א , כ"ג). ומסביר: "כלומר, שומר פיו מלאכול רע או מלשבוע ולשונו מלדבר אלא בצרכיו".
י"ג. "דרך מרחץ שיכנס… ולא יכנס סמוך לאכילה, ולא שהוא רעב, אלא כשיתחיל המזון להתעכל במעיו…. ובודק עצמו קודם שיכנס למרחץ ואחר שיצא שמא יהא צריך לנקביו וכן בודק עצמו תמיד קודם אכילה ואחר אכילה, וקודם בעילה ואחר בעילה, וקודם שייגע ויתעמל ואחר שייגע וייתעמל וקודם כשיישן ובשייער…"
