ב"ה

טור לפרשת כי תשא  כותרת: קשר הקטורת

מהו הריח הטוב בעולם? לפי המקורות, ריח הקטורת בבית המקדש היה הטוב ביותר שאדם מסוגל להפיק. בתלמוד מסופר כי הריח היה כה חזק, עד שנשות ירושלים לא היו צריכות להתבשם. עוד מסופר, כי ריח הקטורת הורגש באבני משכן שילה, כאלף שנה (!) לאחר חורבנו.

הקטורת הינה תערובת שהורכבה מ-11 סממנים בכמויות מוגדרות ומדויקות, ושימשה להקטרה בבית המקדש. בכל יום, היה אחד הכהנים מקטיר את הקטורת על מזבח הזהב, והעשן היה ממלא את ההיכל. ההקטרה הייתה סגולה לעשירות, ולכן כל כהן יכל להקטיר רק פעם אחת בחיים.

הכנת הקטורת הייתה מלאכה מיוחדת במינה, שהתבצעה על ידי מומחים ממשפחת אבטינס. הם ידעו לערב עם הקטורת צמח מיוחד שנקרא "מעלה עשן", שגרם לעשן להיתמר בצורה ישרה כלפי מעלה. משפחת אבטינס שמרה לעצמה את סוד הכנת הקטורת, כדי שהסוד לא ייפול בידי גויים והם ישתמשו בו לעבודה זרה.

מאות שנים חקרו חכמים את תעלומת הסממנים, מאיפה הם באו ואיך לזהות אותם. לדוגמה, היו שזיהו את ה'צרי' עם שמן האפרסמון; את ה'מור' עם בושם ה'מוסק'; את ה'חלבנה' עם צמח הכלך וכדומה. מעניין כי לחלבנה היה ריח רע, ושילובה עם סממני הקטורת נועד ללמד אותנו כי יש לתת מקום לרשעים להתחבר עם הצדיקים.

דוד המלך, נעים זמירות ישראל, אמר בספר תהילים "תיכון תפילתי קטורת לפניך". מה הקשר בין התפילה לבין הקטורת?

המילה קטורת היא מלשון קשר. גם שורש המילה תפילה הוא מלשון חיבור. משמעות הדברים היא, שכדי שהתפילה תהיה כמו קטורת – יש להדגיש בה את מוטיב הקשר עם ה'.

ברובד הפשוט, תפילה זה הזמן שבו אנו מבקשים מה' את הצרכים שלנו. אנו מבקשים בריאות, פרנסה, הצלחה, סליחה ועוד. הקטורת מוסיפה נופך עמוק יותר בתפילה – קשר עם ה'. במשך היום אנו טרודים בעבודה ובחיי היום יום, ועלולים לשכוח את הקשר עם הבורא. לכן קבעו חכמים זמנים לתפילה, כדי שבהם נתקשר עם ה'.

כאשר בשעת התפילה יהודי אינו חושב רק על בקשתו האישית, אלא זוכר את ה', הרי שהתפילה ראויה להיקרא 'קטורת'.